לפני 8 שנים. 17 בנובמבר 2016 בשעה 15:43
זה עומד לי
על קצה הזיכרון,
המקום
שהייתי בו אז
ואיפה אני
בהשוואה להיום.
זה עומד לי
על קצה הזיכרון
ובא לי
לצייר את זה בעיפרון
כדי שיהיה ניתן למחוק,
כדי שיהיה ניתן
לתקן.
זה עומד לי
על קצה הזיכרון,
מה שאתה אמרת
ומה שאני
ולמה הלכתי?
ולמה פרשתי?.
לפחות דבר אחד אני זוכרת
והוא
שאני תמיד הולכת,
שאני תמיד פורשת
כי אני תמיד לבד
כשאני ביחד
ולא, זה לא טוב
לאף
אחד.