בזמן האחרון
הנפש נפתחת
לכל זיכרון
מצוץ
מהתחת.
ולא רק הנפש נפתחת,
אלו גם
הרגליים
לנוכח זיכרון
מצוץ מהתחת
שמשלב מציצות
ושיניים.
כיף לי
למצוץ
את
הזין
כיף לי לקבל עמוק
גל של חנק
ועוד אחד
שישלחו אותי
למקום רחוק.
=====================================
בזמן האחרון אני מצליחה לתעל זיכרונות עבר, שעל פניו היו גבוליים נורמטיבית, אל עבר מקום טוב. אני לוקחת את מה שחוויתי ומנקה את המסביב הלא כ"כ נעים ופשוט מאמצת את מה שלמדתי מהחוויה.
תמיד הייתי קצת מוזרה, אהבתי לעשות דברים קצת אחרת ולנתח פנימה את כל מה שעשיתי. תמיד רציתי להתפתח ולהשתפר, אני עדיין רוצה בכך. דברים היום מתרחשים בשבילי מאוד מאוד לאט בגלל סיבות גופניות ונפשיות, וזה בסדר. אני עדיין רוצה להשתפר, אין בכך סתירה. זה פשוט יהיה יותר לאט.
בחודשים האחרונים נחתה בתוכי ההבנה שזוגיות היא לא סרט הוליוודי, ומה שאני רוצה לעצמי לא תואם את התבנית הזאת. אפילו תהיתי על מהותה של מונוגמיה. מוסד הנישואים נראה לי דבר מטופש (רק רוצה לציין שההורים שלי לא גרושים ונשואים כבר 30 שנים). אני לא יודעת אם מונוגמיה זה דבר שיעבוד בשבילי (לא נהניתי בקשרים מונוגמיים שהייתי בהם, תמיד היה בהם גוון של ייאוש וחנק), אבל מצד שני גם לא אהבתי בצורה מטורפת. ואולי אין אהבות מטורפות, אולי אין היקשרויות עמוקות. אולי ואולי....בכל מקרה אלו רק תהיות.
שבוע טוב לכולם :)
