השולט האידאלי בעיני זה שולט, שבזמן שהוא מכאיב ומשפיל הוא גם מראה שהוא אוהב.
אני לא חושבת שיש סתירה בין 2 הדברים, להיפך. אני חושבת שאפשר להגיע כך לעומקים.
אני אוהבת ניגודיות, זה מגוון את החיים.
שליטה זה לא דבר דיכוטומי.
אני חושבת, עדיין, שרוב החוויות שהספקתי לצבור בבדסמ ב-5 השנים האחרונות היו חוויות לקויות מבחינה רגשית ואני מאחלת לעצמי כל כך הרבה יותר בנושא. חוויתי את העולם הזה במובן השטחי שלו, של משהו אחר וקינקי. סקס מזוכיסטי, שלא מעורבים בו יותר מדי רגשות. ואני רוצה להרגיש יותר, אני רוצה להגיע לעומקים, אני רוצה לממש את הפוטנציאל שיכול להיות לקשר כזה.
מצד אחד בא לי מאוד להרגיש מיוחדת בעיני מישהו, ומצד שני ברגע שאני מתחילה להרגיש קצת חנוקה אני קמה והולכת. עשיתי את זה כבר כמה פעמים. קשה לי להתחבר ולהתגעגע....אני מודה בכנות שעדיין קשה לי להתחבר לקונספט של געגוע, אולי פשוט כי אני לא אוהבת בעוצמות מאוד חזקות (אני נגיד לעיתים כן מתגעגעת לסבתא שלי ז"ל, אבל לא מתגעגעת לחברים שלי ביומיום, גם חברים שאני לא מתראה איתם באופן יומיומי. אני לפעמים אומרת שאני מתגעגעת רק כי זה דבר שמקובל לומר, לא כי אני באמת מרגישה את זה...לפעמים שאנשים אומרים לי שהם התגעגעו אלי אני נתקפת בסוג של חרדה כי אין בפי תשובה שקולה לזה).
ב-3 החודשים האחרונים הראש שלי נפתח לעניין היחסים הפתוחים והפוליאמוריה, ואולי זה יכול להיות הפתרון שלי להרגשת החנק- פשוט הידיעה של החופש שקיים, החופש להתחבר לאחרים (מה שאני בכל מקרה עושה די בהיסוס ולא בתדירות גבוהה בגלל חרדה חברתית).
אני מאמינה שלאורך הדרך אמצא אנשים להתחבר אליהם, אלו היו רק כמה תהיות (שגורמות לי להתחמק מללמוד למבחנים!)...
שבת נעימה לכולם :)