אז היו לי 2 אפיזודות עם ג'וקים בשבוע וחצי האחרון:
ביום שני שעבר חזרתי הביתה מהעבודה (בלילה). שלבי התריס בחלון החדר שלי היו פתוחים, ושניה אחרי שהדלקתי את האור ראיתי ג'וק ענקי עומד לו ככה סתם, על אחד משלבי התריס. דבר ראשון נכנסתי לפאניקה, התחלתי להתרוצץ בחדר משל הייתי ג'וק בעצמי, אספתי כפכף ביד רועדת ובשאגת קרב (יותר נכון צווחת קרב, את ההד שלה שמעתי בחוץ...היא הייתה חזקה עד כדי כך, כן) ניסיתי לדחוף אותו החוצה. דבר שאני לא ידעתי הוא, שג'וק הוא למעשה בומרנג, ובמקום ליפול החוצה הוא נפל פנימה לתוך החדר שלי...ואני צרחתי וכמעט הייתי על סף בכי...וקראתי לאבא שלי שיחפש אותו וימעך בשבילי ...יותר נכון התחננתי שימעך אותו בשבילי (היתרון בלגור עדיין עם ההורים...). בסופו של דבר הוא הצליח לאתר ולהשמיד, והלכתי לישון באנחת רווחה :)
אפיזודה שנייה הייתה אפיזודה שנמשכה מיום שישי האחרון ועד ללפני שעתיים...אז כך היה:
ביום שישי חזרתי הביתה עם אחי ועוד חברה מביקור אצל סבתא שלי. התיישבנו לנו בסלון וצפינו בטלוויזיה, באיזשהו שלב החברה זורקת לחלל האוויר "ראיתי משהו מרחף"...לא ייחסתי לזה חשיבות, הייתי מרוכזת בטלוויזיה. לאחר זמן מה הם פרשו לישון, ואני נשארתי עוד קצת מול הטלוויזיה. כשרציתי כבר לישון אז פרשתי לחדרי ומה אני רואה על הרצפה? ג'וק ענק עם כנפיים משוחררות! יותר גדול מהג'וק הקודם....שוב התחלתי להתרוצץ בפאניקה, לצעוק "עעאאהההה!!!!" רנדומלי מידי פעם ולקלל "למה אתה כ"כ גדול בן של זונה"....וכן, זה היה כל כך חזק שאחי התעורר ושאל מה קורה איתי, שם לי יד על הכתף, השתתף בצערי ואמר "הם כנראה אוהבים את ריח העץ בחדר שלך" והלך לישון, השאיר אותי לבד במערכה אל מול הג'וק. בסופו של דבר שוב אספתי כפכף אך פיספסתי והכיתי רק ברצפה, לידו...והוא נבהל וברח מתחת לארון. לא הבנתי איך ג'וק כזה שמן יכול להיכנס מתחת לחרך כזה צר בין הארון לרצפה - cockroachs are liquid?....ישר עלתה במוחי תוכנית פעולה! אחסום את פתח היציאה מהחרך וכך אוכל לישון כמו בנאדם! אטמתי במגבת וחסמתי עם ספרים (היתרון בספריית ספרים בבית. ספרים זה חשוב...לנשמה, לשקט הנפשי, שמעתם?). כך הלכתי לישון. בחשש הסרתי את החסימה בבוקר. רציתי להרוג אותו לאור יום (אבל הוא לא יצא משם הבן של זונה!). לילה הגיע שוב, הצבתי את החסימה שוב. בוקר- שוב לא ראיתי אותו. לילה הגיע שוב, הפעם ויתרתי על החסימה כי הנחתי שהוא נחנק למוות מתחת לארון...אז הנחתי הנחה שגויה!!!! אין לפקפק ביכולת הישרדותם! אתמול בלילה בעודי יושבת אל מול המחשב לפתע שמעתי מאחורי רחש-בחש...מעין צליל חולני של משק כנפיים מקקי שנתקל בקירות...ברגע ששמעתי את זה זינקתי מהכיסא וחיפשתי כמו טורפת...עיני איתרו אותו...ישר צווחתי. אספתי בידי נעל, צרחתי תוך כדי מכה נמרצת...הערתי את אמא שלי משינה, כמעט עשיתי לה התקף לב, מסכנה. המכה הנמרצת הפילה אותו על הרצפה וניסיתי לחפש גופה במשך שעתיים תמימות- לא מצאתי (המכה הנמרצת הייתה מעל המיטה שלי והוא נפל כנראה מתחתיה, אבל חמק מהר המניאק). בלית ברירה הלכתי לישון, רחוקה מהקיר ועם כרית על הראש. ניסיתי להתכסות אבל חם! לא יכולה...מסירה את השמיכה אבל חרדה! אי אפשר לישון...וככה כל הלילה התהפכתי. התעוררתי בחמש ורבע וזכיתי לקתרזיס. אמא שלי ראתה אותי בדרך למקלחת ושאלה אותי "נו מה עם הג'וק?" ועניתי לה "לא יודעת, לא מצאתי גופה", שניה אחרי זה נכנסתי למקלחת ובצווחה קטנה הכרזתי "הנה הואאאא הנה הואאאאא" ....כזה גדול, עסיס ושמן, מחכה ללינץ'....בפעם החמישית אספתי נעל והיכיתי מכות נמרצות...הפעם לא פיספסתי, הוא מת, בצהלולים מצידי.
ישנתי בסה"כ 3.5 שעות הלילה ויש לי מבחן בעוד יומיים, מה יהיה?! שנ"צ יצטרך להתקיים אך בתקווה שללא מקקים מסביב.
שיהיה אחלה יום לכולם, תצטיידו בקיי300 :)
