בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מוח יצירתי

זה לא כבד לך?
לפני 6 שנים. 23 באוגוסט 2017 בשעה 9:56

הפעם פשוט נרדמתי בדיקור כי התעוררתי היום בפאקינג 4 בבוקר. כאילו, לא בדיוק נרדמתי... דמדמתי. כן דמיינתי שאני עפה בחלל ונוחתת בכוכב אחר על כתף של איש ענקי מאבן. הוא התייחס אלי כמו אל ילדה קטנה, הרים אותי ב2 ידיו ונשף לי על הבטן (כמו שעושים לילדים קטנים וזה מפיק קול של פלוץ) ואני צחקתי. הוא הניח אותי שוב על הכתף שלו וקרא לי "חייזרית שלי" (כי הרי הגעתי מכוכב אחר). הוא הניח אותי על האדמה והכל היה מלא עצים וירוק, טיילתי קצת והרגשתי עייפה, אז ביקשתי לחזור לכתפו. הוא החזיר אותי לכתפו וטיילנו ביחד ושאלתי אותו אם יש עוד אנשים כמוהו בעולם שלו, והוא אמר לי שהוא חושב שהוא היחיד שנשאר ועל פניו היה מבט של געגוע. לאחר מכן הוא אמר לי "תישני" ואחרי זה כבר לא ממש דמיינתי... פשוט דמדמתי, כמו שאמרתי קודם. תוך כדי הדמדומים גם הופיע לי חיזיון, או אולי חלום קטן, שבו אני עומדת בפתח החדר שבו עשיתי את הדיקור, אני מביטה למטה ורואה לטאה קטנטונת שמרימה את 2 הגפיים הקדמיות שלה למעלה, אלי. ואז אני אוספת אותה ומניחה אותה על כתפי.... 

וזהו, זה כל מה שהיה היום. לפחות יש לי טיפונת אנרגיה לעבודה בגלל עצימת העיניים.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י