אני יושבת במקלחת על שרפרף קטן, זרם המים מכוון אל גופי, שוטף אותי. בהתחלה זה זרם עדין וחמים ואני מעבירה אותו על משולש הכפתורים שלי: פטמה-פטמה-דגדגן. משנה את זה מדי פעם ל: פטמה-דגדגן-פטמה. משחקת עם עצמי, זה כיף.
אבל בראש שלי אני לא לבד, אתה איתי.
אני מגבירה את זרם המים, יותר חם, יותר ממוקד, ישר על הדגדגן שלי. מושכת בפטמה אחת וגונחת.
מדמיינת שאתה מושך לי בפטמה מול קהל, מציג אותי לראווה פתוחת רגליים וסמוקת שפתיים, מראה לכולם איך אתה מתעלל בי עם זרם המים. מגביר אותו אך אוסר, והפסיכולוגיה ההפוכה הזאת היא מה שתמיד גורם לי להתפוצץ.
אני מעבירה את זרם המים החזק על הפטמות שלי וגונחת, מגבירה עוד את זרם המים. אני עוצמת עיניים וגונחת שוב, זורקת את הראש שלי קצת לאחור.
בראש שלי אתה ממשיך- מכוון את זרם המים אל הדגדגן שלי ומורה לי לפתוח עוד את הרגליים. להראות לקהל כמה אני חסרת אונים ונתונה לחסדיך. אתה מרשה לקהל שלי לגעת בי, לנחם אותי. והו, הוא מנחם אותי... בכפתורים, בפתחים.
אני מושכת בפטמה אחת ומלטפת, במקביל זרם המים ניתז בחוזקה על הדגדגן שלי...אני גונחת וגונחת, מתחילה לרעוד.
אתה אומר לקהל שאסור לי, אבל הוא ממשיך לגעת בי ולגרות אותי...ואני, הפסיכולוגיה ההפוכה הזאת משגעת אותי, אז אני עולה על הגל וגומרת כמו משוגעת- גלגול עיניים, נהמות ורעידות.
בדיוק כמו הר הגעש שאני, מזל שאני במים :)