לפני 7 שנים. 2 בספטמבר 2017 בשעה 9:15
לואיזה, לואיזה
אנחנו
אוהבים אותך כמו שאת
למרות שאת פזיזה
לעתים
ולא חושבת
לפעמים,
ולמעשה,
חושבת יותר מדי
ברוב הפעמים.
לואיזה, לואיזה
כן, את, עם המחלות.
הן לא מגדירות את מי שאת,
הן עוברות,
הן חולפות,
הן נוסעות עם הזמן ברכב שטח
ומעלות ענני אבק,
מתפוגגות...
לואיזה, לואיזה
אנחנו רוצים לשתות אותך כמו תה.
את רוצה שנשתה אותך כמו תה, לואיזה?
את רוצה שנשתה אותך כמו תה לואיזה?
תורידי תחתונים ונעשה ממך משתה.