מוח יצירתי

מוחי רץ בתזזיתיות

שולח פעימה

ועוד פעימה,

ללב,

בדרכים נסתרות.

והמתח...

המתח אוחז בקרביים

ואני רוצה

להוציא אותו החוצה

מבלי להסס,

מבלי לחשוב פעמיים.

אז מה שרציתי לומר..

זה..

אממ..

מה שרציתי..

לומר..

טוב...עזבו,

זה מיותר.

הרגשות שלי

מונחים לפני,

פרושים...

כמו סכינים על משטח עבודה.

הכל ברור וחד כל כך

ומוכן להטלה.

אך חשש עולה בקרבי,

מה יהיה אם אפספס

ואחטיא?

ואם

אפגע

ואם

אאבד את עצמי?

ומה יקרה

אם

תעזוב אותי לנפשי?

אז מה שרציתי להגיד...

זה..

אממ..

אני לא יודעת..

אולי זה יישמע מחריד

ואולי...

זה ירעיד

איזה

עצב.

אני:

משוגעת,

מוזרה

ומפגרת,

אבל

שלך.

ובן אדם, אחרי הכל.