איך מנטרלים חוסר ביטחון?
בשבוע האחרון, על אף כל התהליך החיובי שאני עוברת, מתגנב לו למוח גם חוסר ביטחון. הוא יושב שם, מדיף עננת צחנה ומציק לי עם אצבע בעין.
לפחות עכשיו אני יודעת להבחין בו, אני יודעת להגיד שהוא חיצוני לי ולא חלק אינטגרלי ממני. בכל פעם שאני רואה אותו מנופף לי ומנסה להתקרב אני מנסה למסך אותו ולשנן מנטרה: "זה לא נכון, זה פשוט לא נכון".
- זה לא נכון שאני זניחה.
- זה לא נכון שאני זנוחה.
- זה לא נכון שאני לא יפה.
- זה לא נכון שהחרדה עדיין בתוכי ורק מחפשת את הרגע המתאים להתפרץ במלוא עוצמתה ולכלות אותי מבפנים, זה פשוט לא נכון.
- זה לא נכון שלא תהיה לי אהבה לעולם.
- זה לא נכון שלא אצליח לבנות את החיים שלי כמו שאני רוצה לבנות אותם.
ועכשיו על דרך החיוב:
- אני חשובה.
- זו בסה"כ תקופה עמוסה.
- אני כן יפה, ויותר במציאות מאשר בתמונות, לדעתי.
- החרדה כבר לא תפרוץ, היא לא רלוונטית יותר לשום אספקט בחיי.
- תהיה לי אהבה על בטוח כי מגיע לי.
- אני אצליח לבנות את החיים שלי בדיוק בדרך שאני רוצה לבנות אותם. הנה, כבר התחלתי.
נראה לי שניטרלתי, לפחות לזמן מה :)
