לפני 6 שנים. 25 בינואר 2018 בשעה 20:51
אני עומדת מהצד ומביטה על ההתרחשויות, מנסה להבין אם הן טובות לי או שלא. מצד אחד יש לי הרגשה שרוצים בי ומצד שני אני מרגישה שדוחפים אותי לצד.
אני חושבת שכמעט כל חיי הייתי בעמדה הזו ובמצב המבלבל הזה, שרוצים אותי וגם לא בעת ובעונה אחת.
אני מסתכלת על עצמי מהצד ולא מבינה למה אני צריכה בכלל להגיע למצב של בכי בכל לילה (קרה לא מעט בשבוע האחרון). שוב אני לעצמי, שוב אני והבכי שלי... כל כך רגילה אליו, ועם זאת הוא כבר לא ממש מוצא בי את מקומו. דברים השתנו... דברים ממשיכים להשתנות...
ולא מתאים לי כבר להיות שחקנית משנה.
