בא לעלות על ההאמר, מורה לתזוזה, ומי מחכה בשער ? המח"ט. זה קצת מלחיץ ובעיקר חשוד- חשבתי שקרה משהו למישהו, אבל אז אני רואה שהוא מחייך ומסמן לי- להסתובב.
בוא סרן ר', הוא אומר לי,תעמוד פה מול כל החיילים הגיבורים שלך. מוציא דרגות רס"ן- ושם לי על הכתף. נותן אגרוף חזה ואז חיבוק. הצדעה קצרה. המנון גולני.
אחר כך כבר מתחילה מסיבה - שמחת לוחמים אמיתיים- כאלה ששכבו במארבים יחד- שהגנו אחד על השני. שנפצעו יחד, שחלצו אחד את השני. מכל עבר, החוזרים מהבית מביאים מתוקים, הגשש שלנו- שהוא באמת מלח הארץ, ואני מחשיב אותי לאחי הלא ביולוגי, מתחיל לדמוע. לראות דרוזי דומע זה נדיר. המח"ט מבקש ממנו לשים לי את הדרגה על הכתף השנייה. ממש ממש מרגש.
אז זהו- רס"ן (במיל') ר' - זהו שמי, אני מבורך בפלוגה של נמרים, כל אחד יותר גיבור מהשני, זה כבוד לפקד עליהם וכבוד גדול יותר לדאוג לכל אחד ואחד מהם כאילו היו ילדיי שלי.
המח"ט שאל אם אני מעוניין להמשיך עוד שנתיים במילואים. נחשוב על זה, תלוי אם סבתא עזיזה תביא דגים או לא :-)
בנתיים שיר שמח- ושהכל ייגמר בשלום השבוע.
היום אני שמח
