בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הכל שקר

החיים מתקיימים בצל האבסורד הגדול - גזר דין מוות שמגיע יחד עם הלידה, עם מועד ביצוע לא ידוע. התרבות המערבית מתמודדת לכאורה עם האבסורד הזה על ידי הדחקה והחבאה של המוות - מהשיח, מהמרחב הציבורי, מהמחשבה. זה יוצר שכבות גדולות של שקרים במחשבה ובמעשים. בין השאר - יצירת תדמיות שהן שונות מאוד מהמהויות. זאת גם הסיבה שכל האתר הזה מורכב מאנשים אנונימיים.
לפני 5 שנים. 15 בספטמבר 2018 בשעה 11:52

קנו לי מקדחה

 

לפני 5 שנים. 15 בספטמבר 2018 בשעה 6:57

איך אומרים

נקמה בין נשלטות? 

 

תחת תחת תחת

 

(מצברוח של שבת בבוקר)

לפני 5 שנים. 14 בספטמבר 2018 בשעה 6:29

אני מביט לעיניים של הזוגות הטריים בסופרמרקט

אלה שעברו את שלב ההיכרות הראשונית, וכבר גרים יחד

משהו אצלם כבר כבוי קצת

אצל חלק מהם אני רואה פחד

אצל חלק תעזבו אותי מהעולם הזה

 

אני לא אלוהים

והם לא ילדי הגן 

אבל אני מרחם עליהם

הם לא יודעים מה מצפה להם

כאשר מטבעות החסד האחרונים

נעלמים 

לפני 5 שנים. 18 באוגוסט 2018 בשעה 10:17

לפעמים אהבה

היא איך שמקפלים את הבגדים

אחרי הגיהוץ

 

לפני 5 שנים. 17 ביוני 2018 בשעה 20:38

אם לא עומד לכם

סימן שאתם בחופשה משפחתית

 

לפני 5 שנים. 31 במאי 2018 בשעה 16:54

זאת עבודה במשרה מלאה 

לפני 5 שנים. 17 במאי 2018 בשעה 5:24

היו מזדיינים וזהו

 

 

 

לפני 6 שנים. 19 באפריל 2018 בשעה 9:32

לפני 6 שנים. 18 באפריל 2018 בשעה 9:35

בְּעִיר מִסְחָר
חֵרֵשֵׁת וְכוֹאֶבֶת
שְׁנַיִם מִזְדַּיְּנִים
בְּלַהַט קְרָב
מְיַלְּלִים כְּצוֹפָרִים
תַּחַת שְׂמִיכַת
כֹּבֶד הַיּוֹם


 

הֵם זוֹכְרִים
שֶׁקְּדֻשַּׁת הַחַיִּים
נוֹלֶדֶת
מִשִּׁגְרַת הַמָּוֶת

 

 

 

 

לפני 6 שנים. 14 באפריל 2018 בשעה 9:10

היום פגשתי אויבת.

 

היא הניפה סכין חדה
וחתכה מעוגת הפרג
שהכין אביה
בעל בית הקפה
במקום שהוא בין לבין

 

היא היתה גבעולית ושחומה
ציפורניה עשויות היטב
חיתוך דיבורה עתיק ונחרץ
ממש כמו שאני אוהב
את האויבות שלי

 

אני לא משלה את עצמי
סכינים הן רב שימושיות

 

אבל באותו רגע
רציתי להרים ידיים
לשכב כנוע בלי תנועה
לתת לה למצוץ את כל האיבה
ממני

 

רציתי שהיא תניף את הדגל הלבן
שהיא לבשה
מעל לשדי הרימון שלה
ולשוני תרעיד את פנים ירכיה
במצררים של עונג

 

אולי מכל זה
לא יצא שלום
אבל יותר קשה לשנוא
את מי שטעמת
את זיעת אפה