לפני 7 שנים. 17 בדצמבר 2016 בשעה 11:14
אני יושב למראשות מיטתך הריקה
ידי מחכות ללטף את גופך
אשר עטוף בחליפה דקה של חום
כמו הילה של מלאכים
עשוייה מבדידות
הכל שקר
החיים מתקיימים בצל האבסורד הגדול - גזר דין מוות שמגיע יחד עם הלידה, עם מועד ביצוע לא ידוע. התרבות המערבית מתמודדת לכאורה עם האבסורד הזה על ידי הדחקה והחבאה של המוות - מהשיח, מהמרחב הציבורי, מהמחשבה. זה יוצר שכבות גדולות של שקרים במחשבה ובמעשים. בין השאר - יצירת תדמיות שהן שונות מאוד מהמהויות. זאת גם הסיבה שכל האתר הזה מורכב מאנשים אנונימיים.לפני 7 שנים. 16 בדצמבר 2016 בשעה 13:10
בני לנו בית
מקדש מעט רק לשנינו
מערת נטיפים לחה ומהבילה
שהיא תעתיק הואגינה שלך
עם ריחך אשר בתוכך
שם תשכבי פרקדן
בעיניים עצומות וזוהרות
ואוכל להניח את ראשי בחיקך
על מקורו של העולם
לפני 7 שנים. 16 בדצמבר 2016 בשעה 6:53
לפעמים
אני חש ערטילאי
באופן ממשי
לפני 7 שנים. 15 בדצמבר 2016 בשעה 17:03
לפעמים
אני מרגיש
שאני צריך להרגיש משהו
אבל לא מרגיש אותו
לפני 7 שנים. 13 בדצמבר 2016 בשעה 11:33
אבל ספקות ואהבות עושים
את העולם לתחוח
- יהודה עמיחי
לפני 7 שנים. 13 בדצמבר 2016 בשעה 7:27
לפעמים
הדרמות הכי גדולות
עשויות מהחומרים
הכי פשוטים
ביננו לבין עצמנו
גם רומיאו ויוליה
היו בסוף
לוקחים משכנתא
ונרדמים מול הטלוויזיה
לפני 7 שנים. 13 בדצמבר 2016 בשעה 5:35
לפעמים
בתוך הצדפות הכי מחוספסות
מתחבאות
הפנינים הכי יפות
לפני 7 שנים. 11 בדצמבר 2016 בשעה 14:46
חלק מאיתנו
הן ניצולות שואה
למרות שמעולם לא היו
באף מחנה ריכוז
לפני 7 שנים. 10 בדצמבר 2016 בשעה 13:28
לפעמים
קשיחות וחיוך
הם לא
הפכים
לפני 7 שנים. 10 בדצמבר 2016 בשעה 8:55
הקרח משמר
מקפיא את הזמן
כמו ממותה בערבות סיביר
שיוצאת טרייה מהאדמה
לאחר אלפי שנות מנוחה
האש מכלה
רושפת כמו עיניים שחורות
מרוקנת
כי רובנו אינם הסנה
שבוער ואיננו אוכל
מה אומרות עינייך?