|
|
|
אני אוהב את עצמי
דרך גוף של אישה
דרך רמ"ח אבריה
דרך שס"ה גידיה
דרך ג' פתחיה
דרך נשימתה
דרך עוצמתה
דרך תענוגה ומכאובה
דרך נשמתה
כשאת מניחה את ראשך היפה
על חזי העולה ויורד
עוצמת את עינייך בשלווה
פנייך קורנים אלי
אפשר לשמוע לרגע
את השקט של שדייך הפנימיים
מהדהד בחלל החדר
הכל עוצר וקרוש
ואפשר אפילו לקטוף יחד
חתיכה קטנה
של אושר
יש בקרים
בהם הדבר הראשון שאתה חושב עליו
זה
שנ"צ
#סינדרוםסופש
קורה לפעמים.
סופ"ש נהדר לכולן/ם
את רוצה לתת לי
פרוסה מליבך
אינני יודע
האם זאת תהיה פרוסה עבה
או שמא דקה
אולי דקיקה
כמו חיוכך
אני יודע
שאעבור לגור בה
אניח את ראשי
אתכווץ ואתרחב
עם כל נשימה
מנשימותייך
בין כל ערימות הסחי
לעיתים יש טיפה של דבש
כמו אצבע אלוהים קטנה
כמו ציפור
לפעמים
מטומטמת
זאת לא סידרה
חורף.
שמיכת פוך.
אף פעם לא גדולה דייה.
מושכים.
יהודה עמיחי עשה מזה שיר.
ובשעה שתיים
שניים לוחשים
לוחש:
קר לך
לוחשת:
לא, לא, ולך?
הס
התכס
שימי השמיכה לאורך
אין צורך
קר לי
גם לי
תצטנן
תצטנני
קח את השמיכה
קחי את
בוקר בא עוד מעט
מה השעה, אהובה?
מה?
הלב שלי
מסובך כמו תשבץ
רק שאין לו הגדרות
ובטח שלא
היגיון
מילים ריקות
הן הכי קלות
בדיסק
אבל לא בזיכרון.
