לפני 8 שנים. 2 באוקטובר 2016 בשעה 9:36
השנה הנכנסת היא
תו
שין
עין
זין
אז צפו לזין בעין ואל תגידו שלא הזהרתי
שנה טובה
הכל שקר
החיים מתקיימים בצל האבסורד הגדול - גזר דין מוות שמגיע יחד עם הלידה, עם מועד ביצוע לא ידוע. התרבות המערבית מתמודדת לכאורה עם האבסורד הזה על ידי הדחקה והחבאה של המוות - מהשיח, מהמרחב הציבורי, מהמחשבה. זה יוצר שכבות גדולות של שקרים במחשבה ובמעשים. בין השאר - יצירת תדמיות שהן שונות מאוד מהמהויות. זאת גם הסיבה שכל האתר הזה מורכב מאנשים אנונימיים.לפני 8 שנים. 2 באוקטובר 2016 בשעה 6:00
"אדם צעיר כל עוד רשימת חלומותיו ארוכה מרשימת הישגיו"
- שמעון פרס ז"ל
לפי הקריטריון הזה אני מאד צעיר, ינוקא ממש
אבל לא בטוח שמהצד הנכון של המשוואה
לפני 8 שנים. 2 באוקטובר 2016 בשעה 3:35
שנות טובות
מוציאות מאיתנו
את המקוריות
הכי בנאלית
לפני 8 שנים. 30 בספטמבר 2016 בשעה 17:19
טיפה של אושר עבורך
היא ים של אושר עבורי
חלק קוראים לזה אהבה
לפני 8 שנים. 28 בספטמבר 2016 בשעה 5:28
ואת זוכרת שאת חור של תחת.
תמשיכי למצוץ
לפני 8 שנים. 25 בספטמבר 2016 בשעה 10:18
הקטע האחרון שהבאתי, טוקטה ופוגה מאת באך - הוא הראשון שהצגתי בפניכם שהוא ללא מילים. שלושת הקודמים היו עם מילים.
רוב המוסיקה הקלאסית היא ללא מילים - בניגוד למוסיקה המודרנית.
מילים מביעות רגשות באופן ברור, צלילים פחות.
יש בזה חיסרון - אבל גם ייתרון אדיר: הדמיון של השומע והיצירתיות שלה/ו נכנסים לפעולה, וכך נוצר שיתוף פעולה בין המלחין לבין השומע.
והכישרון האדיר של המלחינים הקלאסיים זה לעורר רגשות מצלילים בלבד.
לפעמים אפילו מצליל בודד.
לפעמים אפילו מאפס צלילים - ממעבר בין קטעים.
אז מה מביעה הטוקטה ופוגה? הנה כמה אפשרויות:
- בריאת העולם
- פריחת הדובדבן
- הים והגלים
- יום בחייה של שרה נתניהו
- את ואני בסשן
- תקציב המדינה לשנת 2017
- מה שבראש שלכם
- כלום
- הכל
- כל התשובות נכונות
- אף תשובה לא נכונה
תיהנו, ושבוע טוב לכולן/ם
לפני 8 שנים. 23 בספטמבר 2016 בשעה 19:41
אני במנזר בירושלים
אז מה מתאים יותר מנגינה בעוגב?
אז קבלו את להיט העוגב של כל הזמנים:
חלקנו קוראים לזה "היה היה", וחלקנו "טוקטה ופוגה ברה מינור, מספר 565 ברשימת יצירות באך". העיקר שתיהנו.
הביצוע הוא ע"י נגנית העוגב החביבה עליי, מארי קלייר אלן, נשמתה עדן, אשר זכיתי לראותה מנגנת בכנסיית עמנואל ביפו.
שבת שלום
לפני 8 שנים. 23 בספטמבר 2016 בשעה 10:01
42 זאת התשובה
43 זה מספר השקיעות שהנסיך הקטן רואה בכוכב שלו בזמן של יממה של כדור הארץ
44 זה "דם" בגימטריה
תמשיכו מכאן
לפני 8 שנים. 23 בספטמבר 2016 בשעה 5:52
אני רוצה
לתרום את גופי למדע.
אחרי שיטחנו את המוח בבלנדר
ויסננו היטב
יישארו על קרקעית המסננת
המון יהלומים קטנים
שהם המחשבות שלי עליה
לפני 8 שנים. 22 בספטמבר 2016 בשעה 7:43
חדות העין שביננו שמו לב, שהשם של סידרת הפוסטים הזאת לקוח מהשיר "לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ".
שיר מונומנטלי של מאיר אריאל, זכר צדיק לברכה. אחד בדורו.
קלאסיקה אמיתית, קבלו: