לפני 8 שנים. 14 ביולי 2016 בשעה 9:01
היום התגייס הבן.
בכיתי בבקו"ם בלי מעצורים. לא התביישתי. לא שמתי משקפי שמש. אנשים נעצו בי מבטים כאילו אני משוגע.
הרי בחברה שלנו אסור לבכות בפומבי! ועוד גבר! זה סימן חולשה מובהק...
אז אני לא מוכן להפריד את הגוף מהנפש שלי, ולכן בכיתי חופשי כאמור בלי מעצורים ובלי הגנות
וכששואלים אותי "מה שלומי" לפעמים אני אומר את האמת, ואנשים מופתעים, כי הם מצפים לקבל תשובה חיובית סתמית - שהיא במקרים רבים, שקר, כמובן
הגיע הזמן שהחברה שלנו תראה פתיחות לרגשות מכל הסוגים, וזה גם קשור לחוסר הלגיטימיות של עולם הבדסמ - שנובעת מאותו מקור.