לפני 8 שנים. 11 באוגוסט 2016 בשעה 9:33
אני ממריא מתוך עצמי
אל מרחב המודעות האינסופי
הרגשות תלויים שם כמו תמונות על קיר
החושים פעורים כחלונות
והמחשבות טורדות כנורות ניאון מהבהבות ללא סוף
ההיכל הזה הוא אני
או שלא
או משהו
או שלא
או
או שלא
המורה לספרות - אני יודע שאת יודעת שאני ננס הנשען על כתפי ענקים, ושואל פה ושם חלקי ביטויים ומשפטים. אבל זה רק בשביל לחמם את המנוע. תודה שאת לא מלשינה עלי.