אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הכל שקר

החיים מתקיימים בצל האבסורד הגדול - גזר דין מוות שמגיע יחד עם הלידה, עם מועד ביצוע לא ידוע. התרבות המערבית מתמודדת לכאורה עם האבסורד הזה על ידי הדחקה והחבאה של המוות - מהשיח, מהמרחב הציבורי, מהמחשבה. זה יוצר שכבות גדולות של שקרים במחשבה ובמעשים. בין השאר - יצירת תדמיות שהן שונות מאוד מהמהויות. זאת גם הסיבה שכל האתר הזה מורכב מאנשים אנונימיים.
לפני 7 שנים. 21 בספטמבר 2016 בשעה 11:23

אנחנו ממשיכים בסדרה אודות קטעי מוסיקה קלאסית לרגעים עצובים.

כאלה שאולי יכולים להרגיע, לגרום הזדהות, לחדור לנשמה, לצמרר, אולי אפילו לשמח קצת.

 

היום סופר קלאסיקו - "לקרימוזה" מתוך הרקוויאם של מוצרט.

 

קודם כל הנה הקטע בביצוע מעולה:

 

ומי שממש חייב לשיר את המילים אז עוד ביצוע:

 

עכשיו זיוני השכל שלי.

 

מה זה "רקוויאם"? מילולית בלטינית זה "לנוח בשקט".

השימוש המקובל במילה רקוויאם זה לתאר תפילת אשכבה בכנסיה הקתולית.

הרבה מאוד מלחינים הלחינו רקוויאמים שונים במהלך השנים, והידוע ביותר הוא של מוצרט.

למעשה, זאת היצירה האחרונה שהוא כתב, על ערש דווי - מספר 626 ברשימת יצירותיו.

הוא לא הספיק לסיים אותה. הוא מת באמצע התיבה השביעית של הקטע השביעי.

והקטע השביעי הזה הוא בדיוק ה"לקרימוזה".

לקרימוזה = בכי, לקרימה = דמעה.

 

יש לרקוויאם מספר השלמות, הנפוצה ביותר היא על ידי תלמידו של מוצרט, פרנץ קסביאר זיסמאייר.

היצירה כולה היא מופלאה לאין שיעור.

שמעתי אותה אלפי פעמים.

מלאה אופטימיות.

 

בונוס: אותו קטע - מתוך הסרט "אמדאוס" בבימויו של מילוש פורמן, שהוא ביוגרפיה לא לגמרי נאמנה של מוצרט - אבל סרט נפלא ומומלץ:

 

תיהנו.

 

Ellen{MagisterDo} - איך אתה עושה לי את זה, כבר פעם שניה!
לקרימוסה 3>
היצירה היחידה של מוצרט שאני יכולה לשמוע בלי לקרוא לו גאיי.
לפני 7 שנים
גבר גבר עדין​(שולט) -
תודה
שמח לשמח אותך
אנחנו רק בתחילת הדרך
כמו בכל סשן טוב ההפתעות הן חלק חשוב.
ולמה לקרוא לו גאיי?
לפני 7 שנים
Ellen{MagisterDo} - כי כל היצירות שנתנו לי לנגן היו במאז׳ור שמח כזה
לפני 7 שנים
גבר גבר עדין​(שולט) -
הבנתי. אז כאן יש לך רה מינור
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י