לפני 7 שנים. 20 בדצמבר 2016 בשעה 17:59
לפעמים
אני שואל את עצמי
לשם מה
ולאיפה
ומי צריך
ולמה להמשיך לגלגל את האבן
ואז אני שומע את קולך
לוחש לי כמה נשימות
וכל סימני השאלה
הופכים לסימני דרך
הכל שקר
החיים מתקיימים בצל האבסורד הגדול - גזר דין מוות שמגיע יחד עם הלידה, עם מועד ביצוע לא ידוע. התרבות המערבית מתמודדת לכאורה עם האבסורד הזה על ידי הדחקה והחבאה של המוות - מהשיח, מהמרחב הציבורי, מהמחשבה. זה יוצר שכבות גדולות של שקרים במחשבה ובמעשים. בין השאר - יצירת תדמיות שהן שונות מאוד מהמהויות. זאת גם הסיבה שכל האתר הזה מורכב מאנשים אנונימיים.
