הכל שקר

אני פוסע לתוך כנסיה
טחובה ואפלולית
המוקדשת לגבירתנו
בעיר הקטנה בעולם

כורע בתא הווידוי
עיניי מזוגגות בשבכת העץ
אוזניי נאטמות לנהמותיו
של קרברוס

רגלי הכומר נעות בעצבנות
נעליו מתחככות ברצפת התא
אצבע אלוהים חודרת לגרוני
והאמת יוצאת ממני כמו קיא

ואז אני נזכר בך, המגדלית
ומבין, שלהיות בשר ודם
זה אמיגדלה וקורטקס
כמוך
לאו דווקא בסדר הזה
אם בכלל יכול להיות כאן
איזשהוא סדר

אבל לפעמים
אני מקלל אותך בשקט
כי אני עייף
וכל מה שאני רוצה
זה
פיפי ולישון