לפני 7 שנים. 22 בינואר 2017 בשעה 9:03
שם אוזניות באמצע היום.
לוקחות אותי לפריס.
אהבה בת עשרים.
את ואני מטיילים על הגדה השמאלית.
את עם כובע גרב עם פונפון.
אני בשרוולים קצרים, כרגיל.
קצה אפך אדום, שפתייך משורבבות
ואני מנשק את שניהם בעדינות.
את עוצמת עיניים במתיקות אינסופית,
גומותייך נמתחות עד לקצה יכולתן.
רוח, עלי שלכת מתים
מלאי חיים.
לא צריך את השיר של איב
בשביל להרגיש את הסתיו.
מגיעים לדירה קטנה
שיש בה בעצם רק אח.
יושבים מול האח ליד אדן החלון,
עם מסגרת העץ הישנה
המחופה בווילון תחרה לבן.
את יחפה, בלי חלק עליון
יושבת על ברכיי
עינייך בצווארי.
נושמים נשימות של שלווה.
שותים יין בלגימות קטנות.
ואת החיים בלגימות גדולות.