לפני 7 שנים. 26 בינואר 2017 בשעה 13:30
באין חומת מגן
של איש נחמד
היא תחליא את עצמה
מתחת לאילוח של סתם.
תפשוט את עורה,
תפשוט את רגלה,
תפשוט את ידה הענוגה לגסי הלב,
ואולי תצען
את שאר גרביוניה
למרוקני הנשמות,
ללא צורי,
ללא מחילה
אני אמלא את אוזניי בדונג
אקשור את עצמי לתורן הספינה
אקפיא את ליבי באפס המוחלט
אדיף את מחנק גרוני לחלל,
ואמתין לפריחת הקקטוס
שתקרה אולי מבעד עיניי העייפות
ואולי בעוד שבעים שנה.
כי הגשם הניתך
אל ריח געגועי האדמה האפורים
תמיד מפריח
בסוף
את הנשמות הקשות והעיקשות הללו.
רד כבר גשם