לפני 7 שנים. 27 בינואר 2017 בשעה 17:45
הדלת נטרקה ברעש
של שבר
על אצבעות.
אני יושב על האבן
כפוף ודמום
פרקיי מתפוקקים
עצמותיי רופפות
אוזניי מלאות רעש לבן.
אבל לאט לאט
יפחת הרעש
עד שיהיה לשקט
סמיך וענוג
של גיא צלמוות.
ואז אאזין
לצירי הדלתות
קשוב כגנב
זו שנסגרה
ואלו שטרם נפתחו
אולי יגיע רחש
וירעיד איזה נים רדום
של עין סומה
(תודה
לגדולה שתומכת
לקטנה שעורכת
לרחוקה שמחזקת)
