לפני 7 שנים. 11 בפברואר 2017 בשעה 13:03
מועדון אפלולי
עם זמרת בהירה
ששרה שירים
של זמרים עם נשמה
שהוחזרה לבוראם
לא מזמן
ההיא עם הסרט הורוד בשיער
חורשת את ציפורניה
העשויות בכוונה תחילה
על פדחתו של ההוא
עם המשקפיים
הפסאודו-אינאלקטואליים
שאינו יודע לשאול
סטודנטית לאמנות כלשהיא
אולי ארכיטקטורה
של ואגינות ורודות
משכרת ורד
שטרם הנץ
בכוס גדולה
של וויסקי
שמתחיל באות J
ההוא יושב מול ההוא
או שמא ההיא
או שניהם
או לא חשוב
כי הם לא באמת מביטים בעיניים
אני מדמיין את הזאת
עם הג'ינס בעל הקרעים
העשויים היטב
ונעלי הסטילטו האדומות
לבושה בשמלה שחורה קטנה
ובסנדלים בלתי אפשריים
של דולצ'ה וגבנה
משופדת על אברי
וזועקת כנזירה בתפילה
לאלוהי החיים והמוות
כולם מצחקקים בשפה
שיש בה צלילים גבוהים
בטונים נמוכים של בושה
ואף על פי שאינני מבין מילה
אני יודע שהם מדברים
על בדידות