לפני 7 שנים. 17 בפברואר 2017 בשעה 16:28
נשים וגברים יקרים,
אודה ולא אבוש
אני קורא אתכן
ומקנא בחלקכם
שמצליח לשלוט על רגשותיו
כאילו היו
מטבע עובר לסוחרת
לשחרר ולהחזיק
לזרום ולעצור
לפתוח ולסגור
לחלום ולעצום
להעצים ולהחליש
להרגיש ולהימלט
אני חש כאילו
אני בתוך גיא ארוך
עומד בין שני מצוקי ענק
במדבר שממה
ולפתע מגיע שיטפון
בלי כל אזהרה
וכפי שהוא בא
כך גם הוא הולך
בלי שום כפתור של
סכר
מותיר אותי
רטוב ומיובש
טובל בבוץ מכאן ומשם
שאריות של עוברי מילים דבוקות אלי
בחבלי טבור קטועים
עם לב שטוף
שמדמה פעימות חיים
וגם בפעם הבאה
אני לא לומד לקח