פורים הוא חג שמח.
ויש לו גם צד רציני.
כי לבישת המסיכות מאפשרת הורדה של חסמים חברתיים. של המסיכות האמיתיות, שבנפש פנימה.
ומה הדבר הכי בולט?
ש"כל הנשים מתחפשות לזונות".
אגב, זה לא ייחודי לישראל או ליהודים. הקרנבל בברזיל. מי שזוכר בסרט ברידג'יט ג'ונס היתה מסיבה "כמרים וזונות" (Tarts and Vickers).
מה זה אומר? שהנשים ביום יום מדוכאות ברמה הכי בסיסית. ברמת הגוף שלהן. חשיפה של איברי גוף, שזה הדבר הכי לגיטימי, בוודאי במדינה חמה, לא מתקבלת היטב מבחינה חברתית. לכן יש רעלות, שביסים, פאות נוכריות, בורקות.
ברמה יותר עמוקה - גם ביטויים אחרים של נשיות הם אסורים. קול באישה ערווה. ברוך שלא עשני אישה. מדינה שמאפשרת משרות שפתוחות רק לגברים. מפלגות שאין בהן נשים.
את זה צריך לשנות. למחוק.
אז נשים - צאו וחגגו את הנשיות שלכן כל יום מימי השנה. לא רק בפורים. התלבשו כמו זונות ובדיוק כמו שבא לכן.
ומי שיגיד "כבודה של בת מלך פנימה" - שישב הוא בבית, ישים את הזין שלו במחדד, ואני אשמח לסובב.
