צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הכל שקר

החיים מתקיימים בצל האבסורד הגדול - גזר דין מוות שמגיע יחד עם הלידה, עם מועד ביצוע לא ידוע. התרבות המערבית מתמודדת לכאורה עם האבסורד הזה על ידי הדחקה והחבאה של המוות - מהשיח, מהמרחב הציבורי, מהמחשבה. זה יוצר שכבות גדולות של שקרים במחשבה ובמעשים. בין השאר - יצירת תדמיות שהן שונות מאוד מהמהויות. זאת גם הסיבה שכל האתר הזה מורכב מאנשים אנונימיים.
לפני 7 שנים. 12 באפריל 2017 בשעה 12:22

אני בובה תלויה על חוט
המשתלשל מזוהר הרקיע
ועגון אל כוכבית
אשר שמה נשכח ממני
ואולי התחרז פעם
עם ריח דק
ועם עור עבה

 

המפעילה
או שמא היה זה תפוח
ממין זכר
יצאו להפסקת צהריים
וטרם חזרו
הם כנראה נמים את שנתם
או נהנים מהשיכחה

 

אני ממשיך לעשות אותן תנועות
שאולפתי לעשותן
כלפי העוברים והשבים
לקושש מטבעות של רגש
לאסוף עוגיות בטעם רצון
לבלוע טבליות נוגדות שיעמום

 

לעת ערב
השקט יורד
הקור דוקר
ומצליל את המחשבה
אני מרכין את ראשי
איבריי מוטלים בפיזור סביבי
נחים לקראת הסיבוב הבא
ואני מייחל לפתית ברד
שיקרע את החוט

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י