לפני 7 שנים. 29 בספטמבר 2017 בשעה 6:46
השנה היא 1985.
קורס קצינים.
ימי טרום האינתיפאדה הראשונה, לפני אוסלו.
אבטחת ישובים בקלקיליה.
זרקו אותנו בחצר תחנת מג"ב.
כמה חבר'ה מאיתנו ישנים על גג התחנה, שאין לו שום תיחום.
היום הרמטכ"ל היה עף על זה.
קראו לו שמעיה.
דתי לאומי.
גזען.
היה מספר לי איך הוא וחבריו שורפים ספרי ברית חדשה.
מקללים ערבים.
כעסתי עליו.
מתקרב יום הכיפורים.
אני על הגג.
רואה אותו עולה בסולם הברזל לבקש סליחה.
אומר לו "לא".
קח אחריות.
למחרת הוא בא עם משלחת של שלושה.
כנראה ככה המנהג.
אומר לו לא, יום הכיפורים לא ימרק את מצפונך.
התחיל לארגן מכתב ממאה רבנים.
אמרתי עד כאן.
סבבה.
סולח.
תעזוב אותי באמא שלך.
מאז אני חולה על דתיות.
