לפני 7 שנים. 10 במאי 2016 בשעה 17:39
23 שנים אנחנו ביחד.
23 שנים שבהן הוא מת ואני חיה.
23 שנים שבמהלכן הוא היה בכל צעד שלי ולי בכלל לקח זמן להכיר אותו.
הוא לא מהמשפחה, לא שכן, לא קרוב.
למען האמת המשפחה שלו גרה כל כך רחוק ממני שאם לא הוא לא הייתי יודעת עליהם בכלל.
אבל הוא החליט, וכך קרה.
וכשבאתי לאמא שלו 29 שנה אחרי לכתו והבאתי אותו הביתה חזרה
היא חיבקה אותי ככ חזק... ככ חזק כי הבאתי אותו אליה בחזרה במתנה.
ואני בכלל פחדתי לבוא, פחדתי מהתגובה שלה
והוא כל הזמן אמר - אל תדאגי, לכי, היא תשמח בך.
הוא עשה אותי מכשפה, זאת האמת, ובזכותו אני מכושפת.
