קל לשפוט בוגד.
לבגוד זה לא מוסרי, זה לא נכון, זה לא בסדר, זה לא כנה, בגידה היא הפרה של הסכם לא כתוב.
הכל נכון (ולא נכון, תלוי מאיזה נקודה מסתכלים על זה) אבל אני רוצה לדבר על הכרוניקה של הבגידה.
על הבגידה האמיתית.
תכלס, בגידה אף פעם לא מתחילה בבגידה בבן הזוג. הבגידה תמיד מתחילה בבגידה הכי אישית כואבת ומכאיבה שיכולה להיות. בגידה בעצמך.
כשהפער בין הרצוי למצוי גדל, כשחוסר שקט מבעבע, כשנטיית הלב היא אחת אבל החיים הם אחרים, שם מתחילה הבגידה האמיתית.
אני מניחה שרוב האנשים בהתחלה נלחמים בזה, מנסים להתפשר, להתרצות ולרצות, להימנע הרס הקיים, אולי אפילו לנסות ולשנות במסגרת הקיימת וברוב הפעמים זה לא מצליח ואז כשהבחירה היא לבגוד בעצמך ולחיות חיים מתסכלים ומתוסכלים או לבגוד באחר, לרוב הדרך היא להפנות את הבגידה כלפי חוץ. הרבה יותר קשה לפרק מסגרת ולהתמודד עם ההשלכות.
NLP היא גישה שמבוססת על רעיון שאומר שבבסיס כל התנהגות ישנה כוונה טובה. אפילו בהתנהגות הכי הרסנית, שאם נמצא את הכוונה הטובה שמאחורי ההתנהגות אפשר יהיה לנתב אותה למקומות טובים באמת. הכוונה הטובה שמאחורי בגידה היא הרצון לא לבגוד בעצמי.
לא באה לשפוט אנשים שבחרו לחיות בדרך כזו או בדרך אחרת. באופן עקרוני אני נגד שפיטה של אדם כל עוד לא הלכתי בנעליו ולא חייתי את חייו.
האיזוטריה של הרוח אומרת שבסופו של דבר כל דבר שקורה הוא שיעור נשמתי ויש לנו מה ללמוד מכל תהליך.
באתי רק לשפוך קצת אור על המקום שאולי לא מרבים להסתכל עליו.
מילה של מכשפה.
*מתנצלת מראש על ההכללות באשר הן...
