לפני 7 שנים. 29 במאי 2016 בשעה 8:58
אנונימי.
אני אוהבת אנונימי.
אנונימי זה כמו ספר טוב. משאיר לך ים של מקום לדמיון.
התיאורים נמצאים אבל כל השאר בראש. איך זה נראה, איך זה מרגיש, באיזה צבעים... קסם, כשף...
הרבה יותר טוב מסרט שבו מאכילים את השכל במה שעבר למישהו אחר בראש.
אני אוהבת אנונימי.
אני אוהבת את האנונימיות של הכלוב והרבה לפני זה אהבתי את אלה שהתחבאו מאחורי תמונות פיקטיביות ושמות בדויים בפייסבוק.
המסיכה האנונימית (ופה אני מאד מתחברת למה שרד כתב) מאפשרת לבנאדם להוריד את המסיכה שהוא עוטה ביום יום.
אז לא, אין לי סקרנות לדעת איך אתם נראים כי אתם בטח נראים הרבה יותר טוב בראש שלי
אין לי רצון להכיר אתכם במציאות כי במציאות כולנו עוטים מסיכות הרבה יותר מסובכות
תנו לי להכיר אתכם כאן.
כאן אני רואה אתכם הרבה יותר טוב. בהיר.
מילה של מכשפה אנונימית.
