אתמול כתבתי לכם על השולט שלי אז היום החלטתי לכתוב לכם על הנשלט שלי.
ע. מכשפה נקרא לו
אז ה-ע. המדובר הוא שוליה לא פשוטה בכלל. הוא חצוף בצורה בלתי רגילה, משתולל כל פעם שפותחים לו את הכלוב ובכלל שיטות האילוף שלי משתכללות איתו מרגע לרגע.
אבל כמו שאתן יודעות בנות יקרות, מכשפות אוהבות אתגרים ויצורי פרא.
עד שהגעתי אליו הוא חשב שהוא שולט. הסתובב בכלוב עם נוצות של טווס מנפנף בהן לכל הבאה ליד מנפח חזה ומשוויץ. ואז באתי. העפתי עליו מבט רושף והוא ניסה להביט אלי בחזרה. ניסה. אחר כך אסף את הנוצות התקפל והלך לעמוד בפינה לכמה שעות טובות עד שהסכמתי לו לזוז משם ולהביא לי קפה.
וזה כל עוד הוא בכלוב. כשאני פותחת לו את דלת הכלוב אחרי שהוא מבטיח לי שיתנהג יפה ויעזור לי עם הכישוף החדש שאני מבשלת הוא ישר מתחיל לעוף מקיר לקיר משתולל כמו פינצ'ר ששחררו אותו מהרצועה, עושה סלטות באויר ורץ ללקק לי את היד.
ארצה!!!
בקיצור לא פשוט אבל כל מכשפה צריכה ע. מכשפה ואם כבר הסכמתי לו להיות לידי לחמש דק כל יום אני צריכה לפעמים לזרוק לו עצם כשהוא יושב יפה ומקשקש בזנב. פעם נתתי לו עצם מהמרק עצמות שבקדירה. הוא הפך לזיקית ליומיים. פעם זרקתי לו חתיכת זנב של סממית הוא התסכל עלי בתסכול ואמר שלא אוכלים בני משפחה...
אבל הוא בסדר הע. שלי. גם כשהוא מתחצף וחוטף כאפה. אני אף פעם לא מסטירה מתוך כעס. הכל עניין של חינוך.
מחר מגיעה חבורת מכשפות לארוחת ערב. נראה לי שאני אחזיר אותו לכלוב ואשים על הכלוב בד שחור שישן בנתיים...
גם ככה כל מה שנעשה לא חוקי.... בשבילו (או בשבילכם 😉 )
ע.. בוא חמוד הולכים!
מילה של מכשפה.
נכתב בחיוך ובזיק בעיניים המכשפתיות שלי