אז מה היה לנו פה?
פרק ראשון על השולט שלי פרק שני על הנשלט שלי אבל גולת הכותרת היא הנשלטת שלי, היא שמה את שניהם בכיס הקטן!
הנשלטת שלי היא מהזן הכי מקסים, סמרטוטי, סחבתי (סחבה), נהדר, מתמסר ומדהים שיש.
היא ככ מיוחדת שבא לי לפעמים להעיף לה כאפה שתתעשת על עצמה ותפסיק להסתמרטט ככה בקלות (איפה האתגר דמיקולו?!)
היום רציתי לכשף לה עמוד שידרה והיא התחננה שלא. לא רק שהתחננה וביקשה ובכתה זה בערך היה נשמע ככה:
"לאאא רק לא עמוד שידרה בבקשהההה, אני לא יכולה לעמוד ישרררר יש לי פתק מהרופא"
ואני מכשפה טובה שכמוני ריחמתי עליה ושיחררתי אותה לעמוד כפוף כמו שהיא רגילה ואת כל העצבים הוצאתי על ה - ע. מכשפה מהפוסט הקודם.
הכרתי אותה כאן אבל אין ספק שכבר גלגולים אני אומרת לה מה לעשות (בעיקר לסתום אבל זו בערך ההוראה היחידה שהיא לא יודעת למלא) אז אני מרשה לה להמשיך לקשקש למרות שהיא בעיקר עושה קולות רקע -
לדוגמא - בעוד אני כותבת שורות אלו היא דבוקה לי לאוזן ומספרת לי מה היא רוצה שאני אכתוב עליה (שזה בעיקר דברים טובים ונכונים אבל היא לא קובעת עלי!).
בקיצור בא לי להכיר לה נשלט איכותי כדי ללמד אותה איך נראה נשלט אמיתי ולא דמיקולו כמוה (שתדעו)
בקיצור סתומי, אני מתה עליך עוד בחיי :)
מילה של מכשפה!
אגב.. אם אתם שואלים איפה אני מאכלסת אותם אז הנה התשובה - אתם מוזמנים לבקר אבל אסור להאכיל את הקופים
