8 שנים לוואטסאפ.
רובנו חיים דרך הרשתות החברתיות אבל האושיות שאנחנו דרך הרשת היא רק דמות וירטואלית שאנחנו מתחזקים גם אם היא לא אנונימית כמו בכלוב, היא עדיין רק דמות.
וזה מבלבל לחשוב שהיא אנחנו.
והיה אמיתי אלון אחד שכתב פוסט בפייסבוק שממש אהבתי -
"תקשיבו.
אני בא עכשיו מהמציאות.
הייתי שם עכשיו חודש בלי הפסקה.
באתי להזהיר אתכם.
המציאות זה לא מה שהיה.
כאן הרבה יותר טוב.
קודם כל. במציאות לאנשים יש ריח מהפה.
כאן הכל לבן ונקי. שם אתה פשוט נשאב לריחות שאין לך שום שליטה עליהם.
בכלל. כאן בעולם הוירטואלי אין את כל הקטע המעיק הזה של הגוף.
אנחנו מחשבות בלי גוף. זה סוג של גן עדן כאן.
שם במציאות. אנשים מחפשים מקום לשים את הגוף שלהם ואת המכונית שלהם ואת סבתא שלהם.
צפוף שם כל כך. אי אפשר לנשום.
וגם אי אפשר שם למחוק ולחסום אנשים שמפריעים לך בעין.
זה נחשב שם עבירה פלילית להעלים מישהו אחר.
כאן מארק ברא לנו עולם מושלם. כל כך קל. לבן. נקי. והכל נשלט מהאגודל.
שם האגודל הוא בסך הכל עוד אצבע.
תאמינו לי בנס שרדתי שם.
היו רגעים שממש נשאבתי לזה.
זאת מציאות שממש גורמת לך לחשוב שהיא הדבר האמיתי.
ברגע האחרון נזכרתי בסיסמה שלי
ובאתי לכאן.
אין כמו כאן.
ממלכת האגודלים האינסופית.
כאן כל אגודל הוא מלך. או מלכה.
נראה לי שכדאי ממש להיזהר במיוחד עם ילדים שלא יודעים להבדיל בין כאן לשם
ויכולים בקלות להישאב למציאות ולהישאר שם.
כלואים לנצח בעולם שבו עלה או קקי של ציפור יכולים סתם ככה פתאום ליפול לך על הראש.
עולם שבו מישהו אמיתי יכול לגרום לך לאהוב אותו וממש לשבור לך את הלב לרסיסים אמיתיים.
לא כמו כאן שנגמרת לך הבטרייה ואתה נעלם לחצי שעה.
שם אתה ממש יכול להיגמר
ולא למצוא שום מטען שיטעין אותך ואת הלב השבור שלך.
אני חושב שאנחנו עוד לא מוכנים למימד הזה.
אולי עוד כמה דורות
נתחזק קצת. נבנה לנו כאן עמוד שידרה וירטואלי אמיתי.
ואז מחוזקים, נשלח משלחת מחקר שתחקור את העולם הפראי שבחוץ.
כרגע הסיכון להיעלם בעולם הוא גדול מידי.
יש מלא מקומות בלי קליטה.
ושבטים פראיים שעדיין מתכתבים במיילים קבוצתיים.
תעופה נעימה בחלל הלבן שלנו ~"
אמיתי אלון
פייסבוק
אמר הכל...
שבוע טוב ילדים ❤
