מישהי ביקשה ממני היום להגיד לה משהו עליה שהיא לא יודעת.. אמרתי לה שאני לא יכולה ופעם כשנשב ונדבר אני אספר לה למה אני חושבת שזה שטויות במיץ עגבניות כל אלה שמספרים לך משהו עליך שאת לא יודעת...
כשאני מלמדת לקרוא בקלפי טארוט יש מאמר אחד שאני אף פעם לא מדלגת עליו ותמיד מביאה אותו באחד השיעורים הראשונים. המאמר הוא של שגיא מנדלבוים שהוא קולגה ואני חושבת שהוא כתוב נפלא ומספר למה באמת אני חושבת כמוהו שזה שטויות במיץ תותים...
קצת ארוך אבל שווה קריאה.
מה בין מגידי עתידות ויועצים רוחניים?
זמנם של מגידי העתידות ביריד, המנבאים לנו על זר המסתורי שנפגוש, עברו כבר מן העולם. מהו יעוץ רוחני אחראי וכיצד ניתן לרתום את קלפי הטארוט לטובתו?
רבים מאיתנו היו פעם אצל קורא בקלפים. אחרים ביקרו אצל אסטרולוג, נומרולוג, כירולוג (קורא בכף יד), או אפילו "פותחת בקפה".
תהיה השיטה אשר תהיה – הסיבות לביקור אצל יועץ רוחני הן זהות: סקרנות לגבי העתיד, ורצון לקבל הכוונה לגבי דרכנו בחיים ממי שנראה בעיננו כ"סוכן" של כוחות הגורל ומסתרי הקארמה.
האמת היא שיועצים רוחניים הם בני אדם כמונו, אשר פיתחו את יכולותיהם העל חושיות במידה המאפשרת להם ראיה רחבה יותר של המציאות. זאת בתנאי, כמובן, שהם יועצים אותנטיים. אין הדבר אומר, עם זאת, שהם יכולים, או אמורים בכלל, לגלות לנו את העתיד.
נוסטראדמוס והספרייה הקוסמית: העתיד עכשיו
בכל תרבות בעולם ובכל זמן היו רואי נסתר, מגידי עתידות, נביאים ומנחשים. זמנם של מגידי העתידות ביריד, המנבאים לנו על זר המסתורי שנפגוש, עברו כבר מן העולם ולכך יש שתי סיבות עיקריות:
הסיבה הראשונה כרוכה בתפיסה מתוחכמת יותר של המציאות הרוחנית. אנחנו מבינים כיום שהעתיד אינו ניתן לחיזוי בוודאות, מכיוון שהוא אינו מגובש
עדיין באופן סופי. נכון שקיימות תיאוריות אזוטריות המניחות את קיומם של אין-סוף עולמות מקבילים אשר בכל אחד מהם מתקיים כרגע העבר או העתיד, אך מבחן המציאות מראה שבעוד שרבים מ"מגידי העתידות" אצלם תבקרו יוכלו לספר לכם באופן מדויק למדי על העבר וההווה שלכם. מעטים, אם בכלל, יוכלו לדייק לגבי העתיד באותה מידה. הם עשויים לומר כמה דברים נכונים על העתיד, אך לא יהיה זה ברמת הדיוק של התיאור שימסרו בנוגע למה שכבר קרה. ומדוע זה כך? פשוט כי מה שעדיין לא קרה יכול עדיין להשתנות. במילים אחרות – העתיד אינו סופי, ולכן אין אפשרות לנבאו בוודאות מלאה.
היכולת לראות את העתיד אכן קיימת, כפי שיוכיחו נבואות ידועות שנתממשו, כמו אלו של נוסטראדמוס, רופא צרפתי ממוצא יהודי בן המאה ה- 16. אך כפי שיוכיחו אי הדיוקים אפילו בתחזיותיו של מי שהיה כנראה גדול הנביאים אי פעם - היכולת להתנבא לא עומדת באותה רמת דיוק של היכולת לראות את העבר וההווה. כיצד זאת? אין לנו תשובות חד משמעיות כמובן.
הדעה המקובלת עלי גורסת שהעתיד הוא תוצר של ההווה, וככזה – אפשר לתאר אותו כהצטלבות אירועים שמקורם בהווה. נניח למשל שאתם רואים אדם חוצה כביש בלי שהסתכל לפני כן לצדדים ובמקביל מכונית מתקרבת במהירות לאותו כיוון. לא צריך להיות מגדת עתידות מקצועית כדי לנבא את העתיד הצפוי לאותו אדם.
נסו לחשוב כעת שהייתם יכולים לראות הצטלבויות מסוג זה, אך באופן רחב יותר. למשל – אם יכולתם לדעת כל דבר שקיים ברגע זה בעולם: כל מה שקורה לכל אדם, בעל חיים, צמח, וחפץ בעולם ברגע זה היה ידוע לכם, כולל מה שכל אדם בעולם עושה, חושב, מתכנן, וכיוצא בזה. האם לא הייתם יכולים לנבא על סמך הצלבות של ידע רחב זה אירועים שעשויים לקרות בעתיד? האם לא הייתה זו הגדת עתידות?
ייתכן שאלו נראות לכם כרגע שאלות תיאורטיות בלבד, כי אין לכם את האפשרות לדעת כל מה שקורה כרגע. אך במציאות הרוחנית, בה אני דן קיים מושג עתיק ואוניברסאלי למדי, המכונה בשמות כגון "הרשומות האקאשיות", "הספרייה הקוסמית", "המיינד האוניברסאלי", ובימינו גם "האינטרנט הקוסמי". כל דבר ביקום - חי, צומח או דומם - מחובר לכל דבר אחר ברובד עמוק מאוד ובסיסי של הווייתו, ברובד של הנשמה .
אותו רובד, המכונה גם תת המודע הקולקטיבי, הוא "מקום" בו מידע עובר מאדם לאדם. במשך אלפי שנים למדו ולימדו מיסטיקנים טכניקות שונות להגיע לאותו מקור עמוק של ידע. הפסיכואנליטיקן קארל גוסטב יונג, למשל, חקר את האסטרולוגיה ואת האי צ'ינג (שיטה סינית בת כ- 5000 שנים לייעוץ רוחני) ומצא שהן שיטות יעילות להתחבר לאותו מקור ידע. הוא תיאר את הקשר בין כל הדברים במונח "סינכרוניזציה", שתקצר היריעה כאן מלהסבירו לעומק. אך העובדה שנשארת היא שקיימים אנשים המסוגלים להתחבר לאותו מקור קוסמי עצום של ידע.
לפיכך – ניתן להפיק ידע רב על העבר וההווה מאותו "שדה מאוחד", אך עדיין יש לעשות הצלבות של כל מה שידוע לנו על ההווה, כדי לתת הערכה בדבר אפשרויות עתידיות. הבעיה היא שהדיוק הנדרש בעשיית ההצלבות הללו הוא כה גדול – שבאופן טבעי גם בעלי הגישה לאותו מאגר ידע טועים לעיתים תכופות כשהם מנסים להעריך כיצד הנתונים הרבים שיש להם על ההווה יחברו לאירועים עתידיים.
זאת בדיוק הסיבה שכאשר תבקרו מגדת עתידות, תקבלו מידע אמין הרבה יותר על העבר מאשר על העתיד.
האורקל מ"מטריקס" – ארכיטיפ היועצת הרוחנית המושלמת
אך יש סיבה נוספת, ובעיניי חשובה עוד יותר לכך שימיהם של מגידי העתידות חלפו. הסיבה היא שאנשים העושים עבודה התפתחותית מבינים שלומר את העתיד, גם אם הייתה בידינו וודאות לגביו, הוא דבר בלתי אחראי.ישנם סרטים הממחישים יפה, גם אם ממקום דרמטי או בדיוני, עקרונות אלה.
דוגמא לכך נוכל לראות באופרה "כרמן". כרמן פונה למגדת עתידות המספרת לה שימיה ספורים. בהתאם לכך היא מחליטה לא לבזבז את הזמן היקר שנותר לה ומבלה את זמנה באופן פרוע ולא אחראי. אגב כך היא מכירה אדם מפוקפק המביא למותה. בעצם – הנבואה הגשימה את עצמה. כפי שקורה, אגב, במקרים רבים גם במציאות. אם הייתה כרמן נמנעת מללכת לאותה מגדת עתידות מלכתחילה – ייתכן ולא הייתה מתה באופן טראגי זה.
האם זה אומר שעלינו להיזהר ממגידי עתידות? באופן כללי - כן. האם זה אומר להימנע לחלוטין מלהיוועץ ביועצים רוחניים? ממש לא! כדי להסביר את דבריי – אמשיך בביקורת הסרטים.
את הטרילוגיה של "מטריקס" בוודאי רבים מאיתנו ראו, ואולי ראו שוב . אחת הדמויות המעניינות ביותר בטרילוגיה היא "האורקל": אישה שחורה, פשוטה למראה, אך חכמה להפליא. היא אינה מגדת העתידות של היריד המחלקת נבואות שווא, או גרוע מזה – נבואות המגשימות את עצמן. האורקל, כפי שמסביר הסרט, לא אומרת תמיד את מה שבאמת יקרה, אלא את מה שנכון לנו לדעת. היא משמשת מדריכה ומנחה השוקלת היטב את דבריה, מתוך הכרה בהשפעתם הרבה על הנועצים בה. דבריה לא נשפטים לפי אמיתותם אלא על פי התועלת שהם מביאים.
אפשר להציג את האורקל מ"מטריקס" כארכיטיפ של היועצת הרוחנית האידיאלית, שתועלתו של הלקוח היא נר לרגליה, ולכן היא נוהגת באחריות. אחריות, קוראים יקרים, היא מילת המפתח בכל הקשור לייעוץ רוחני.
היועץ הרוחני האמיתי אינו עוסק בלספר לנו ניסים ונפלאות על העתיד, ובוודאי שלא בלהפחיד אותנו, כמו מגדת העתידות של כרמן. היועץ האמיתי עוסק בהכוונה, בהנחיה ובלהראות לנו את הדרך הנכונה. אל היועץ הרוחני האחראי מגיעים אנשים הנמצאים בצומת דרכים בחייהם, בתחום הזוגי-משפחתי (לעיתים קרובות במיוחד), מקצועי-פיננסי, בריאותי-רגשי, ועוד. הוא צריך לעשות כמיטב יכולתו והכשרתו לראות מה נכון לאותו אדם לעשות בנקודה בה הוא נמצא, מבלי להפחיד אותו מצד אחד, ומבלי להבטיח לו הבטחות שווא מצד שני. הוא צריך להראות לו את הדרך, אך עדיין להשאיר בידו את זכות הבחירה.
