לפני 7 שנים. 15 באפריל 2017 בשעה 3:26
אחת החברות שלי בפייסבוק, אחת היפות והאמיצות שבהן, כתבה אתמול פוסט על פרידה ואהבה לא ממומשת.
קראתי אותו
ואז חשבתי לעצמי- כמה אומץ!
כמה אומץ לכתוב את עצמך לא באתר אנונימי אלא בפנים גלויות
ולקבל אינספור לייקים ותגובות אוהדות
ושלא תבינו לא נכון, האומץ הוא לא בשיתוף
אלא במקום הזה שאם במקומה עובר עלי משהו שהוא קשה רגשית ומטלטל וכואב
הדבר האחרון שיש לי סבלנות אליו זה אנשים אחרים שיתקשרו וידברו וינחמו ויעטפו
כי אני יודעת שבשעת משבר או כאב, הדבר היחיד שעוזר זה האדם הספציפי הזה שאותו רוצים
וכל השאר פשוט מעיקים... עלי
אז קראתי וחשבתי לעצמי - כמה את אמיצה, לטפטף ככה את הלב בין קירות הפייסבוק ולתת לאחרים מקום בתוך הכאב שלך ולשמוע אותם אומרים ׳זה יעבור׳ כשזה הדבר האחרון שבא לך לשמוע כרגע...
והוא חסר בך
אומץ.
חיבוקים יפה שלי ❤️