ולפעמים הלב שלי סתם אוהב לקפוץ לו ככה בלי סיבה.. זה קורה במקומות הכי רגילים, בזמן הכי רגוע, פתאום הוא קופץ לו..
לשניה אני לא יודעת אם זה טוב או רע, אם זה אושר, שמחה או אולי דברים קצת פחות מרנינים..
אז אני יושבת לי לתומי, שותה כוס קפה או עובדת או אלוהים יודע מה והלוליין הזה שלי פתאום מחליט שאני לא יושבת על כיסא יציב אלא בכלל נמצאת על רכבת הרים כשהיא בירידה ב 360 קמש בלי ברקסים ודופק לי סללום בתוך בית החזה
סאמק, לפחות כשאתם באמת ברכבת הרים אתם רואים את הירידה מגיעה לפניכם ואתם עוצרים את הנשימה או מחזיקים חזק או משהו ופה אין לי אפילו הכנה מוקדמת...
בכל מקרה כשזה קורה לי הגוף ישר מגיב ואני...? אני יודעת ששחר פה.
זו הדרך שלו להגיד אני פה ולגעת בי משם
זו הדרך שלו למשוך לי בצמות..
אז היום ישבתי לי בשקט, עבדתי כמו מכשפה טובה ופת-אום, הלב שלי יצא בסללום עצבני לכיוון הבטן וחזר חזרה לבית החזה. כמעט שהפסקתי לנשום. עצרתי הכל, דפקתי חיוך ואמרתי - יא ילד מעצבן, תפסיק לשחק לי בלב!!! אתה עושה לי מיחושים!
בקיצור מפה לשם למה אני מספרת לכם את זה?
כי אתמול התלוננתי שהוא לא מתייחס אלי
אז מהבוקר אני בתוך לונהפארק שלם.
רצית אותי? הנה אני !
:)
