אומרים שכל ילד צריך מבוגר שיאמין בו ואני אומרת שכל אדם צריך מישהו שיזכיר לו מה הוא שווה..
אני, אתם כבר יודעים (כי אני משוויצה בזה כל הזמן) מוקפת באנשים כאלה שכל תחום ההתמחות שלהם זה להיות טובים לעצמם מתוך הבנה שכשאתה טוב לעצמך אתה טוב לסביבה שלך ובגלל שזו החברה שבה אני מסתובבת, אנחנו נהנים לאתגר אחד את השני בתפיסות מחשבה, ברעיונות חדשים, בדברים חדשים.
בין כל האנשים הנפלאים האלה שמקיפים אותי אני היום רוצה לספר לכם על אחד
(או אחת אבל לא נהיה קטנוניים, ומטעמי נוחות נספר על האדם הזה בלשון זכר)
בכלאופן, התחביב של הוא/היא שלי הוא להציב לי אתגר בגובה שיהיה מספיק קרוב אלי כדי שאוכל לראות
אבל רחוק מספיק כדי שתמיד יהיה לי לשאוף גבוה
הוא לימד אותי שהחיים לא חייבים להיות סבל, שאפשר להנות,
לשתות, לקנות, לבלות, לטייל, לצאת, לנשום, להפעיל את הגוף בכל דרך אפשרית
לאדם כמוני שחי רוח לפעמים מאד קשה להבין איך עובדת המרכבה שעליו רוכבת הנשמה
והוא/היא הראה לי את היכולת של המרכבה שלי לעשות הרבה יותר ממה שחשבתי שאני מסוגלת.
הוא/היא זרק לי אתגר ובעקבות האתגר יצאתי לשלושה ימים רחוק מהבית
וככ קרוב אל עצמי
נהנתי מכל רגע
כבר מתכננת את הפעם הבאה.
כל אדם צריך מישהו שיזכיר לו שהוא יכול הרבה יותר ממה שנראה לו.
הוא/היא הזכיר לי
אני מזכירה לכם...
שלכם,
מהקצה הרחוק של היער
סוף סוף בבית
המכשפה
