אני יודעת מה הם רואים בך כולם.. גם אני לא פספסתי את זה... ריתי את זה אפילו מההתחלה. מהיום הראשון..
הגענו למושב, ניקינו את הבית שעמדנו להיכנס אליו ופתאום מהחלון ראיתי גבר חשוף חזה עם שיער ארוך רוכב על סוס
קראתי להוא שהיה אז בן זוגי ואמרתי לו - בוא תראה, טרזן גר אצלנו בשכונה... :)
עד היום זה מצחיק אותי - אותי זה מצחיק ואותך זה עדיין מביך
אבל זה מה שראיתי אז...
היום כך וכך שנים אחרי, אני כבר לא איתו, אתה כבר לא איתה, השיער כבר לא ארוך והשנים נתנו בנו את אותותם ואתה עדיין כל כך יפה
כל כך מרשים.. ואני יודעת מה רואים בך כולם... גבר. הכי גבר...
רק לי לקח זמן להרשות לעצמי להיות שם באמת ועד הסוף...
אז הפכנו להיות חברים. החברים הכי טובים..
אין הפתעות. אתה חבר כמו שאתה גבר כמו שאתה יפה וכמו כל דבר אחר שאתה עושה
במאה אחוז ועד הסוף.
אתה גב חזק ויציב, אתה פשוט אתה...
יו טרזן מי ... אלי. המסובכת, הפוסט טראומתית... ה'לא-מוכנה-יותר-להיות-בזוגיות-עם-אף-אחד!'
ודברים קרו וגם אני צריכה לפעמים נבוט בראש ופנס שמאיר את הדרך
והיום אני גם רואה את כל מה שכולם רואים וגם בפעם הראשונה בעצם מרשה לעצמי גם להנות ממך, באמת ועד הסוף..
ואני יודעת שאנחנו טובים יחד, ידעתי גם את זה מההתחלה, אבל הייתי צריכה קצת זמן כדי להבריא...
יפה אחת ראתה את התמונה שלנו היום בפעם הראשונה והגיבה כמו שהרבה אנשים מגיבים
ואני חייכתי והודתי לה וחשבתי על זה שמגיעה לך התנצלות
על הכאב ראש שאני עושה לך (זה לא יעבור אז קח אותה ריטרואקטיבית למכאן ועד ....)
על הזמן שלקח לי ולוקח לי להבין
על זה שאני מציקה (גם זה לא יעבור - אבוד לך)
ועל זה שלפעמים אני לא מצליחה להיות חברה טובה כמו שאתה.
וזהו
אוהבת
המכשפה!
