"אלף היא נקודה במרחב שכל הנקודות האחרות נכללות בה"
לכל אדם ישנה נקודה או יותר בעולם שבה כל הקוים האנרגטיים מכל הגלגולים, מכל החוויות, מכל מי שהוא ומה שהוא היה אי פעם נפגשות.
כשאדם מגיע פיזית אל אחת מהנקודות האלה הוא מרגיש שהוא מוצף בהתרגשות ובאושר, הוא מרגיש שדברים מתחברים לו
הוא מגיע לתובנות ואפילו לסוג של הארה.
הוא עובר סינכרון שלם עם כל חלקיו...
כשהגעתי בפעם הראשונה אל אחת מנקודות האלף שלי, עמדתי מחייכת ודומעת.
התחושה היתה כל כך שלמה שאני עמדתי שם בתחושה מטורפת ולא ככ הבנתי מה עובר עלי
פשוט עמדתי חייכתי וזלגתי.
מאז בכל פעם שמזדמן לי אני חוזרת לשם. זה כמו תרפיה בלי ללכת לטיפול, בלי קשר לאנשים שאיתי, לזמן, לסיטואציה, לחיים.
הולכת לשם, נותנת לנשמה שלי, למהות שלי, לחבר אותי לעצמי בכל הרבדים, נושמת את זה, מחייכת את זה, זולגת את זה וחוזרת
וכל כך קשה לחזור...
קשה לדעת איפה נקודת האלף שלנו. אנחנו לא באמת יודעים ואף אחד אחר לא יכול לספר לנו איפה היא
זה קורה כשאנחנו (בדרך כלל בטעות) מגיעים אליה פיזית והחלק המעניין הוא שזה בדרך כלל מקום שאף פעם לא היינו בו קודם
לפעמים אפילו בארץ אחרת ופתאום רחוב שאף פעם לא היינו בו נראה מוכר כאילו גדלנו שם.
וכשאנחנו מגיעים לנקודה כזאת שלנו הכל מרגיש כאילו מסתדר מאליו ויש תחושה פנימית וחזקה שכל דבר שקרה קורה ויקרה לנו כל כך מדוייק ונכון ואמיתי...
בסופש האחרון הזכרתי לבנות שאיתי שגודי (FOR GOOD כמובן) אמר שחשוב שכל אדם יחשוב על המילים האחרונות שלו
ואמרתי להן - אם יקרה לי משהו (כי אני לא מתכוונת לחתוך בקרוב אז זה יקרה רק אם ההיא מלמעלה תרצה אותי מוקדם מהצפוי)
אל תתנו לאף אחד לגעת בקעקועים שלי (נו הייתי חייבת... זה חשוב), טימנו אותי מתחת לעץ הנדיב בגינה (המקום האידיאלי לנוח בו)
וסעו אל נקודת האלף שלי לחגוג
וכשתהיו שם תדעו שאני מה זה מחייכת, וחוגגת איתכן
ואל תשכחו לקחת גם את הבנות שלי איתכן ועשו אותן שמחות...
אני יודעת שעכשיו אני צריכה להגיד חמסה חמסה שום שמיר בצל
אבל אני מכשפה שיוצרת את חייה ואני יודעת שכל הטוב הזה שעוטף אותי הוא טוב שמשתקף מתוכי החוצה ובחזרה כמו מראה
ואני כל כך מודה להיא מלמעלה שעזרה לי לבחור את הגלגול הזה ואת מי שבתוכו בתבונה
כולל השיעורים והמפלצות והשדונים הקטנים שבתוכי ומחוצה לי...
ואתם? לכו תמצאו את נקודת האלף שלכם
(כי בשביל זה צריך ללכת לטייל וזה כבר פלוס ענק!!!)
