זה לא סוד שאני אוהבת את עצמי.. כמו להרבה אנשים גם אצלי זה היה תהליך לא פשוט.
לקח לי זמן לראות אותי. עליתי מהמקומות הכי נמוכים. בהתחלה כשהיו נותנים לי מחמאה לא הייתי מבינה על מה מדברים, לא האמנתי לשום מילה טובה.
עד שהגיע הרגע שמשהו בי אמר - כשאחד אומר שאתה שיכור מילא אבל כששלושה אומרים תבדוק את עצמך..
ואז התחלתי להסתכל במראה.. נחשו מה? - ראיתי מכשפה.. האף לא בסדר, הנמשים מסתירים את הפנים, השומה ההיא עם השערות מתוכה.. בקיצור כיעורי אבל מה, הסכמתי עם עצמי שאני בסדר באופי.. ושאני נסבלת..
אחרי שהגעתי עם עצמי להסכמה הזאת הכרחתי את עצמי כל יום להסתכל לעצמי בלבן של העיניים ולמצוא את הבזיק.. אחכ גם להגיד לעצמי שאני לא ככ מכוערת ואפילו הגעתי עם עצמי בשלב מסויים לזה שאני די יפה...
היום אני לא מפסיקה להתפעל מעצמי, אני אפילו חושבת שאני מתנה לכל מי שמסביבי ועברתי שלב - היום אני בודקת אם נכון להגיד שכשאתה מרשה לעצמך להאיר במלוא אורך אתה נותן לגיטימציה גם לאחרים לעשות את זה...
מה אתם יודעים, בנתיים תוצאות המחקר המאולתר שלי מדהימות. אני מושכת אלי אנשים שאוהבים את עצמם ומראה לאלה שלא ככ איך הם נראים דרך העיניים שלי עד שגם הם משתכנעים...
כשאתם טובים לעצמכם, כשאתם אוהבים את עצמכם אין בזה שום דבר אגואיסטי להפך - אתם טובים לסביבה שלכם, אתם מכילים ונותנים ושומרים על מי שסביבכם.
אני יפה נהדרת מהממת וגם אתם!!!!
