"והיה אם עזבתי את העולם, ובכל זמן שתזדקקי למשהו, פעם בחודש בעת הלבנה במילואה, תאספי את אחיותייך בחשאי
בארץ שממה או ביער, שם תקדשנה את הרוח הגדולה של מלכתכן, כי אני היא מלכת המכשפות.
ושם תתאספנה, אתן החפצות ומשתוקקות ללמוד כל קסם, אך טרם זכיתן בסודותיו הכמוסים ביותר;
אתכן אלמד דברים שאינם ידועים עוד.
ותהיינה בנות חורין וחופשיות מעבדות;
ולאות שתהיינה באמת ובתמים בנות חורין, אזי עירומות כביום הוולדכן תהיינה בטקס.
וכך יהיה עד שימחה מעל פני האדמה אחרון הנוגשים.
ותצאנה במחולות, ותתנה קולכן בשיר ותחוגנה ותנגנה ותתעלסנה, הכל לכבודי.
כי לי התעלות הרוח השמיימה ולי תענוגות הארץ; כי משפטי הוא אהבה לכל הדברים.
את יעודך הנעלה שמרי בטהרה;
לעולם אל תחדלי לחתור אליו. אל תניחי לדבר לעצור בעדך או להסיט אותך מדרכך.
כי לי היא הדלת הסודית הנפתחת לארץ הנעורים, ולי הוא גביע יין החיים, וקדירת קרידוון, הגראל הקדוש של האלמוות.
אני האלה רבת החן והחסד, המעניקה מתנות שמחה בלב איש.
בחיים, אני מלמדת את חכמת הרוח הנצחית; ומעבר למוות, אני היא המשרה שלווה, ומשלחת לחופשי, ומאחדת עם מי שהלכו לעולמם לפנים. ואינני דורשת קרבן;
כי דעי, אני היא אם כל חי ואהבתי נמסכת אל האדמה.
אני היא יפי האדמה הירוקה, והירח הכסוף המבהיק בשמי הכוכבים, ומסתרי המים והתשוקה בלב איש.
ואני קוראת לתוך נשמתך. קומי ובואי לתוכי. כי אני היא נשמת הטבע, מפיחה חיים בעולם.
ממני כל הדברים נובעים ואלי ישובו כל הדברים ומול פני, פני האהובים על אלים ואנשים, עטפי את אלוהותך הפנימית העמוקה באחדות האנסוף.
עשי פולחני בלב צוהל; ודעי, כל מעשי האהבה והעונג הם פולחני.
ולפיכך יבואו בתוכך יפי וחוסן, כוח וחמלה, כבוד וענווה, עליצות ויראת כבוד.
ואת, המבקשת לחפש אחרי, דעי שחיפושיך וערגתך לשווא יהיו אם לא תלמדי את הסוד;
שאם לא תמצאי את מבוקשך בתוכך פנימה, לעולם לא תמציאהו מחוץ לך ובלעדיך.
ודעי, אני הייתי עמך מבראשית; ואלי תגיעי בתום תשוקותיך."
