לשני הרגשות המורכבים האלה יצא שם רע ולפעמים בצדק.
כשלוקחים את שניהם לקיצוניות עלולה להתעורר תגובה רגשית קשה ופוגעת אבל בואו נדבר עליהם שניה.
גם הקנאה וגם הרכושנות מגיעים כדי להצהיר שמשהו "שלי" או שאני מאד רוצה כזה בשבילי
הם מתעוררים כשאנחנו עוד ילדים והם חלק מהמערך הרגשי שרובנו מורכבים ממנו כמו אהבה, כעס, עצב וכו
אבל האמת היא שלא באתי לדבר על הרגשות האלה מהפן הפילוסופי שלהם ועל איך הם תורמים לנו בחיים
אני כותבת עליהם כדי לספר לכם איך הם נוגעים בחיים שלי.
אני לא אגיד שלא קינאתי אף פעם. אני אוהבת להגיד על עצמי שאני גם קנאית וגם רכושנית (גאה)
אבל האמת היא שהיום אני מאד מעודנת לעומת מה שהייתי פעם.
אני חושבת שזה עניין של תהליכים שעברתי, חוסר רצון להתעכב על דברים שאני מבינה שיש להם סוף,
היכולת לאהוב מתוך הבנה שאם אני אוהבת מישהו אני אוהבת אותו עד הסוף גם במחיר של לשחרר אותו כדי שיהיה לו טוב גם אם זה בלעדי (ותכלס תמיד אני מקווה שגם אם שיחררתי הם לא ילכו) וגם ההבנה שההפרדה היא אשליה של החומר.
הכנסתי לי לראש כבר מזמן את המשפט - "הר עם הר לא נפגש אבל בנאדם עם בנאדם כן" והמשפט הזה הוכיח את עצמו.
אבל לקנאה ורכושנות יש עוד פן בחיים שלי -
הצד השני - החברים שלי, האנשים שמסביבי.
בשלב מסויים בחיים הבנתי שאני מקיפה את עצמי באנשים שמקנאים לי ורכושניים כלפי.
מי יותר מי פחות בערך כולם כאלה
(הערת ביניים - אולי בגלל זה קל לי לא לקנא להם ולא להיות רכושנית כלפיהם?! כי אני יודעת שהם שלי???)
זה כאילו שאני בכוונה מזמנת אלי אנשים שיש להם את הקטע הזה בDNA הרגשי שלהם
פשוט כולם כאלה ועוד יותר מזה - הבנתי שאני אוהבת את זה!!!!
אני מרגישה אהובה, אני מרגישה שדואגים לי, אני מרגישה שלא מוותרים לי ולא מוותרים עלי.
זו הפכה להיות הצהרת אהבה בשבילי.
אני כבר אגיד ואומר שאף אחד מהם לא קיצוני כמובן ולא הייתי רוצה להיות במקום של קנאה הרסנית חלילה אבל כשאני שומעת בזיק של קנאה ורכושנות בקול של מי מהם זה מחמם לי את הלב
כשמישהו או מישהי (וזה מצחיק כמה הנשים בחיים שלי קנאיות לי אפילו יותר מהגברים) מביעים כלפי קנאה או רכושנות אני מחייכת ובא לי ללטף אותם כמו ילדים קטנים ולהגיד להם שאני לא זזה לשום מקום, שאני רק שלהם ושלכל אחד מהם יש פינה שהיא רק שלו בחיים שלי ואף אחד לא יכול לגזול מהם את הפינה הזאת ואני יודעת שגם אם אני אומרת וגם אם לא הם יודעים את זה. אני לא אדם שמוותר בקלות על מי שהוא אוהב, ואני בדרך כלל או תמיד אוהבת אנשים בלי תנאים במיוחד את אלה שנכנסים לי ללב.
ברגע שנכנסת לשם, לא תצא כל כך מהר. גם אם אתה קרוב גם אם אתה רחוק, ברגע שהפכנו לחברים, אבוד לך.
ככה אני מתייחסת לאנשים ולחברים קרובים ואני מטפחת כל אחד ואחת מהם כמה שרק אפשר.
גם לקנאה וגם לרכושנות יצא שם ממש רע אבל אני מקווה שהם תמיד ישארו חלק מחיי.
המכשפה
