נכתב בעקבות הפוסט -
אני לוקחת אותך איתי לכל מקום! / נימפומניה רגשית
אני יושבת בעבודה, שקועה בדברים אחרים לגמרי ומגיעה הודעת וואטסאפ ששולחת אותי אל הפוסט הככ מרגש הזה.
קשה לי להסביר במילים פשוטות כמה התרגשתי אני רק ארמוז שזו היתה התרגשות עד כדי דמעות.
אני מאמינה שלכל אחד מאיתנו יש חלק באנרגיה שכולנו חולקים. מעגלים מעגלים, כמו אדוות במים אנחנו משפיעים אחד על השני
כשאני כאן, (ולמרות שזה מדהים ומרגש כשאת כותבת את המילים שלך ומהדהדת אלי את הדבר הזה בחזרה), בשבילך אהובה שלי,
אני עושה את זה באהבה מהמקום הכי נקי
אני יודעת שהדבר הזה שיש ביננו משפיע עלי להשפיע גם על אחרים, משפיע עליך להשפיע גם על אחרים
כשאנחנו בתוך התדר הזה אנחנו מהדהדות אותו החוצה על אנשים שמהדהדים אותו גם הם אל הקרובים והרחוקים שלהם
מעגלי הקסם האלה הולכים וגדלים והלוואי שייגעו בכל אדם שניגע בו במהלך חיינו
אני מאושרת ומתרגשת לדעת שאת לוקחת אותי איתך לכל מקום
אני מאושרת לדעת שאני מביאה את הדבר הגדול הזה לחיים שלך כי זה חוזר אלי כפליים בחזרה
שום דבר לא מובן מאליו בעיני, את כבר יודעת, ואת בשבילי פלא עולם שמיני :)
אהבה עליך סכרת שלי
עכשיו תביאי לי מזרק אינסולין ומהר!
עריכה מאוחרת- קראתי שוב את הפוסט שלך נימפו...
הגיחות שלי אל היערות, אל התנים והטבע עם התוף, המכשפה שאני, היא מאוד אישית, סוליסטית.
ההתבודדות היא חלק מאד חשוב בעיני בתוך התהליכים שאני עוברת שם.
המרחב הנקי של הטבע עם הנשמה הם שמחיים אותי וממלאים אותי אנרגיה...
אבל כשקראתי שוב את הפוסט שלך הבנתי שהטעימה שהוצאתי משם החוצה אליך, אליכן, היתה ככ משמעותית, שהפוסט שלך גרם לי להבין שהדבר הזה שקורה שם, הוא לא רק שלי ובשבילי. הוא, גם הוא, של כל הבריאה באשר היא, של כל האנשים שמסביבי.
תודה שהארת את עיני ואני מקווה שבקרוב נוכל לעמוד שם יחד בטקס שלם משלנו.
