לכל אחד יש נקודה אחת שאני קוראת לה המסה הקריטית
זה אומר שאנחנו מסוגלים לספוג עד הנקודה הקריטית הזאת וברגע שעוברים אותה הכל נופל לנו מהידיים ואנחנו נסגרים
כמו מין נקודת אל חזור.
הנקודה הזאת של המסה הקריטית נמצאת אצל כל אחד במקום אחר
למשל אני... אני אוהבת אנשים בלי תנאי. בדרך כלל גם אחרי שהם עוברים אצלי את נקודת האל חזור הזאת אני עדיין אוהבת אותם מאד
ההבדל היחיד הוא שמהרגע שעברתי את הנקודה הזאת קשה לי מאד לחזור ואז אני מתנהלת מולם עם איזה שהוא מגן ביטחון ששומר עלי.
למרות שכבר למדתי שלכל בן אדם יש את הנקודה הזאת הרבה אנשים פשוט מנתקים קשר אחרי שהם עוברים את הנקודה הזאת או כמו שאני אוהבת להגיד "סוגרים תריסים" אצלי זה יותר מורכב.. אני על פניו שם אבל כבר לא.
אז בזמן האחרון נתקלתי בה די הרבה בנקודה הזאת ובתור האדם שאני אני מרגישה שאני מחכה שדברים ירגעו אצלי, שאני אתרכך (בכל זאת סרטנית ואני לא רואה את עצמי כטיפוס קשה, נוטר טינה או כועס) ובכל זאת זה לא מגיע... אני כבר לא כועסת לא שונאת לא כלום..
מה ההפך מאהבה?
אההה אדישות :)
טוב יאללה חפרתי מספיק
שלומות
