יש את הפעמים האלה שאני יכולה לשבת ולחשוב לעצמי "אוי אם רק הייתי יכולה...."
וכל הפעמים האלה שהמשפט הזה עולה לי לראש (לשמחתי) תמיד קשורות למשהו שאני באמת לא יכולה
כמו למשל אתמול... קיבלתי טלפון בטלפון אחד בטלפון השני וכשלא עניתי אז המשיכו להתקשר הביתה עד שתפסו אותי
והכל כדי שאצא החוצה להסתכל למעלה אל הירח
כשיצאתי הירח היה נמוך מידי, העצים הסתירו אותו
ובאיזה שהוא שלב אמרתי נו שטויות הוא אפילו לא עלה מספיק כדי שאצליח לראות אותו ואולי פשוט אוותר
אבל התרחקתי החוצה וברגע שראיתי אותו ככ שמחתי שלא ויתרתי מעצלנות
הוא היה מדהים!
כתום עמוק כמעט אדום, ענקקקק (ככה זה כשגרים איפה שאני גרה) שט לו בשמיים ענקיים נקיים מעננים
מסביבו כוכבים מנצנצים
וכל מה שחשבתי באותו רגע היה - אוי אם רק הייתי יכולה לצלם את זה ולהגיע לתמונה שבאמת תעביר את הדבר הזה
אבל אין תמונה, אין מצלמה, ואין אדם שיכול באמת באמת להעביר את העוצמה של הטבע ברגע האמת
הדבר היחיד שאפשר הוא להעיף את הטלפון מהיד לנשום ולהיות נוכח.
מתנה מושלמת לסגור איתה סופש
ולהתחיל שבוע חדש