אני אוהבת את הגוף שלי
אהבה רכה ונעימה, אהבה עוטפת
אהבה מכירת תודה.
אני אוהבת את איך שהוא נראה, כל קימור ועיגול כל סימן ומתיחה כל שריר כל פיסת עור... אני נמשכת אל הגוף שלי ומסתכלת עליו בהערצה...
מגלומניה?! ממש לא...
האהבה הזאת היא האהבה הכי פשוטה ונקייה שיכולה להיות.
אני אוהבת את היכולת שלו להעניק לי רגעים של עונג והתרגשות מהדברים הפשוטים כמו צמרמורת והתחושה שנשארת אחרי התעטשות טובה
אני אוהבת את השיאים ואת התפרצויות הרי הגעש בתוכי ואת התחושה ממגע חזק כמו מאחד מרפרף
אני אוהבת את היכולת של קצות העצבים שלי לחוש חום וקור ואת זקיקי השערות סומרות גם במגע שהוא לא ממש מגע אלא רק מעבר של אנרגיה ממרחק
אני אוהבת את איך שהוא נראה גם אם לפעמים אני קמה ליום ״שמן״ או ״כואב״ או ״רגוע״
אני אוהבת את מה שהוא מסוגל לתת לאחרים...
הגוף הזה שקם בבוקר והולך לישון בלילה לא מפסיק לעבוד לרגע, לא מפסיק להעניק לנו רגעי חיים
אני אוהבת את הגוף היפה והנהדר שלי
תאהבו את שלכם, תשלימו איתו, תעטפו אותו. הוא לא חייב לשאת אותכם ככה...
