אני מניחה שיש כאן קבוצה גרעינית כזאת מהפופיק של הקהילה שבה כולם מכירים את כולם, שאם את שואלת מישהו אם הוא מכיר את X או את Y ישר ינדבו לך פרטים של איך הבנאדם, מי הוא מה הוא, עם מי הוא כבר היה (כמובן שאני מדברת על שני המינים)
לפעמים יש לי תחושה שאני יודעת מי בפופיק של הקהילה, לפעמים נדמה לי שלא. מה שאני כן יודעת זה שרוב רובם של האנשים שאני הכרתי פה הם לא. אולי הם היו פעם חלק, לא יודעת, אבל כשאני הגעתי הם בודאות לא היו שם ואף אחד מהם לא נידב לי מידע.
יכול להיות שיש בזה חיסרון לא להיות "קרוב לצלחת" אבל מצד שני, לשמחתי, לסמוך על כישורי כמכשפה הוכיח את עצמו הרבה יותר מאשר להסתמך על חוות דעת של בן אדם אחר לגבי מישהו שרק עכשיו פגשתי.
אני אוסיף ואגיד שהאנרגיה שלנו מושכת אלינו אנשים מסויימים. אני לאו דווקא פוגשת את אלה שחברות שלי פוגשות (פגישה = שיח כל שהוא עם אי אלו מהנפשות הנמצאות פה באיזה שהוא לבל) והן לא נתקלות באלה שאני נתקלת בהם. (תוסיפו לזה את כל התורה של גלגול נשמות ודייטים שקבענו עוד לפני שהגענו לכאן ושיעורים ובכלל חגיגה)
אני אחסוך את התשובה ללמה אנחנו צריכים להכיר לבד אנשים ולא להתרשם מרכילויות כי אלה שמבינים את התורה שיושבת מאחורי המשפט הזה יתנו לעצמם את הצאנס להכיר לבד ואלה שלא - יתעסקו ברכילות.
מסר?
שום דבר לא מקרי.
שום פגישה לא מיותרת.
