לפני 4 שנים. 19 בינואר 2020 בשעה 16:21
אין לי דרך להסביר או להמחיש איך אני מרגישה עכשיו.
המילים קטנות, הזון מפואר
ואני מרחפת.
בגוף שלי משוחררים חומרים שהמוח שלי ברוב טובו היטיב לשחרר ולהקת הקולות שיש לי בראש, שברוב המקרים מסתדרת בינה לבין עצמה ומנהלת שיחה רבת משתתפים כל היום, זרוקה וכל קול לעצמו בין חדרי המוח מעולף בלי יכולת להוציא מילה...
שקט... פנימי, כזה שאפשר למצוא רק אחרי מדיטציה, שינה ממש עמוקה או כישוף חזק..
כי אם את כבר מכשפה, כשפי קודם כל את עצמך.
