20 שנים אני חיה בין העננים במעבה היער. כשהגעתי, כמעט מיד התחלתי לעבוד עם האדמה
ראיתי שנים שחונות, ראיתי את הארץ מתייבשת, את המפלס של המים יורד
ראיתי איים נחשפים ממעמקי האגם
ראיתי עובדי אדמה עם אהבה בעיניים ועצב בלב מתפללים לגשם
ראיתי אותם אחרי עונות גשומות עם הניצוץ באישונים
ראיתי את הסדקים באדמה, את לבלוב העצים, את הפריחה והפירות
ראיתי מאמצים אנרגטיים מתבטאים בחומר
ערכתי טקסים של אהבה מקודשת, בירכתי ובורכתי ברגעי שיא
אורגזמות מטורפות והתעלות מינית תועלו לעבודה אנרגטית של שפע ועוצמה.
הגמעתי את האדמה בנוזלים של הזכרי והנקבי שהפיקו גופות מיוזעים בתשוקה בלתי מרוסנת
לאור ירח כשברקע יללות התנים שהיו לפסקול מושלם,
התפללתי וביקשתי את טיהור האדמה, את הגשם, את הצמיחה.
האלה נשמעה לבקשותיי ובעוד אני כותבת הגשם לא מפסיק לרדת
האדמה רוויה הנחלים זורמים ואלת השפע שוב מראה את פניה ברבים
למים יכולת לטהר ולנקות,
לשטוף הכל
את הכאב, את פחד, את כל מה שמכווץ בתוך התאים
גשמי ברכה.
